המשבר השבתאי והשפעתו על היחס למודרנה יוסף דן נקודת המוקד בהיסטוריה של הדת היהודית המשמשת כנקודת שבר בין התקופה המודרנית לבין התקופות שקדמו לה היא המשבר השבתאי , שראשיתו בהתפשטותה של התנועה השבתאית בשנת 1666 בעקבות נבואתו של נתן העזתי , והמרתו של שבתי צבי לאיסלאם באותה שנה עצמה . המשבר נמשך לפחות כמאה שנה ( בשנת 1760 המירו יעקב פרנק ובני עדתו את דתם לנצרות , ( וגם לאחר מכן פעלו עוד חוגים נסתרים של שבתאים ביהדות , בנצרות ובאיסלאם . גרשום שלום העלה במסתו הידועה על תנועה זו , "מצווה הבאה בעבירה" , ( 1937 ) את הטענה כי המשבר השבתאי מוטט את חומות הגטו היהודי מבפנים , ופתח את הפתח לרוחות חדשות . לדעתו , משבר זה הוא שאפשר את הופעתה של תנועת ההשכלה , שהתבססה לא רק על המשיכה לתרבות האירופית , אלא גם על משבר האמון הפנימי של היהדות , שחלק משמעותי בה המשיך להאמין בייעודו של משיח שהמיר את דתו .
אל הספר