רוזה לוקסמבורג

עמוד:146

הוא היה אדם ליברלי שגילה עניין רב בנושאים פולניים ובינלאומיים . אמה , לינה לבנשטיין , שמוצאה במשפחה רבת רבנים , היתה אישה תרבותית . בגיל חמש סבלה רוזה ממחלה במותניה שגרמה לה צליעה קלה . לוקסמבורג גדלה בוורשה , ושם למדה בגימנסיה יוקרתית . כבר כשהיתה תלמידה בגימנסיה נעשתה מעורבת בפעילויות סוציאליסטיות לא חוקיות , ובשנת , 1889 מחשש שתיאסר , בחרה להגר לציריך שבשווייץ , מקום מקלט ידוע לנוער רדיקלי ממזרח אירופה . שווייץ , שלא כגרמניה , קיבלה גם סטודנטיות ללימודים באוניברסיטאותיה . בשווייץ למדה משפטים וכלכלה מדינית , וב1898– ניתן לה תואר הדוקטור . בציריך פגשה את ליאו יוגיכס , גם הוא כמוה גולה מרוסיה , והוא נעשה לעמיתה לפעילויות סוציאליסטיות ולמאהבה . היא גייסה את כישרונה ככותבת וכנואמת , והוא נטל עליו את האחריות לעניינים הארגוניים . כאינטרנציונליסטים המתנגדים ללאומנות ורואים בה כלי בידי הבורגנות , התעמתו שניהם עם הסוציאליסטים הרוסיים ועם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית על תמיכתם בעצמאותה של פולין . יחד עם עמיתים נוספים הקימו מפלגה יריבה , המפלגה הסוציאל–דמוקרטית של פולין , מבשרתה של המפלגה הקומוניסטית הפולנית . לוקסמבורג היתה עקיבה בהמעטתה בערך כוחה של הלאומיות ובכוח המשיכה שלה בקרב בני מיעוטים ומעמדות משועבדים . ביקורתה על ה"בונד , " שבו ראתה יריב עיקרי לסוציאליזם בקרב הפועלים היהודיים , ועל הציונות היתה מבוססת על סלידתה מכל לאומיות שהיא , שבה ראתה הסטת אנרגיה ממלחמת המעמדות . בעיניה , היתה הלאומיות מכשיר בידי הבורגנות ותו לא . להוטה לברוח מן " הקרתנות היהודית , " ענתה , כפי שנתפרסם , לשאלה שנשאלה בשנת 1917 בעניין סבלם של היהודים בפוגרומים : "מדוע אתם מעלים את מכאוביכם היהודיים המיוחדים ? אני מרחמת לא פחות על הקורבנות האומללים של האינדיאנים בפוטאמאיו , על הכושים באפריקה ... איני מוצאת בלבי שום פינה מיוחדת לגטו . " אייזק דויטשר , המבקר הסוציאליסטי והביוגרף של טרוצקי , כלל אותה בין גיבוריו , "היהודים הלא–יהודיים , " ששאבו מן היהדות את מסירותם לאנושיות האוניברסלית . במחויבותה לקוסמופוליטניות ולאינטרנציונליזם היה בה מאפיין משותף להרבה רדיקלים יהודיים , שמצאו בתנועות המהפכניות לא רק דרך להשגת צדק חברתי אלא גם דרך לפתרון המצוקה של מקומם השולי בחברה . עם השלמת הדוקטורט שלה עברה לוקסמבורג לברלין כדי להיות פעילה במפלגה הסוציאל–דמוקרטית הגרמנית , שהיתה אז המרכיב החזק ביותר של התנועה הסוציאליסטית הבינלאומית . כדי לרכוש אזרחות , נישאה בנישואים פיקטיביים . לוקסמבורג התנגדה לקו הרפורמיסטי הלא–מהפכני שנקטה המפלגה בהנהגתו של אדוארד ברנשטיין . בספרה הראשון , שראה אור בשנת , 1899 רפורמה או מהפכה , טענה כי ברנשטיין מבלבל בין האמצעי למטרה , וזו חייבת להמשיך להיות שינוי חברתי מהפכני . עמדתה אומצה לאחר מכן בידי האינטרנציונל הסוציאליסטי השני . המהפכה הרוסית של 1905 משכה את לוקסמבורג לשוב לוורשה , ושם נטלה חלק פעיל בפעילויות מהפכניות . כשנכלאה בשל פעילויותיה האלה , פרסמה , בשנת , 1906 עבודה גדולה שכותרתה השביתה הכללית , המפלגה הפוליטית , והאיגודים המקצועיים , ובה הציגה את השביתה הכללית כאמצעי מרכזי הנתון בידי הפועלים להגשמתה של מהפכה סוציאליסטית . לאחר שחרורה מהכלא שבה לברלין , ושם לימדה בבית הספר של המפלגה הסוציאל–דמוקרטית מ1907– עד . 1914 בתקופה זו תרמה עוד תרומה חשובה לתיאוריה הסוציאליסטית בספרה הצבר ההון , שדן בקשר שבין הקפיטליזם לאימפריאליזם . עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התאכזבה לוקסמבורג רוזה לוקסמבורג נחשבה תמיד לדמות שנויה במחלוקת , אך מורשת הניתוח התיאורטי שהניחה אחריה חלחלה במחשבה הסוציאליסטית במשך עשרות שנים והיא ממשיכה להעסיק את החוקרים גם היום

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא