אורתודוקסיה ודמוקרטיה

עמוד:204

מודרניות ובייחוד מרעיון ה > דמה האוניברסלית ששורשו בעידן הנאורות של המאה ה . 18– לכל אלה יכולה להיות השפעה רבה על פיתוח סינתזה יהודית דמוקרטית בימינו . ואכן , אינטלקטואלים כפרופ' אביעזר רביצקי , הנמנים עם חוגי תנועת מימ"ד , שואבים השראה רבה לעמדותיהם מכתבי הרב קוק . אחדים מבין ממשיכי דרכו , כגון הרבנים עמיטל , בן נון ופרומן , פיתחו תפיסות דמוקרטיות מתוך דיאלוג עם משנתו . למרות זאת השפעת הרב קוק ניכרת יותר בחוגי "גוש אמונים" הקרובים לעולם של מרכז הרב . גם כאן שורשי העמדות מצויים כבר במשנתו . הרב קוק גילה חשדנות כלפי התרבות האירופית ( שממנה הושפע הוא עצמו ) וסבר שמוסריות ורוחניות של אמת אצל לא יהודים יכולות להיות רק נחלת פרטים אך בעם ישראל הן מבטאות יסוד עומק המצוי בנשמת האומה . מתוך עמדתו זו שלל הרב קוק בתחילת שנות ה20– את הצורך לאמץ את זכות הבחירה לנשים כיוון שמוסריותו של העם היהודי אינה מחייבת שימוש באמצעים פוליטיים אלה כדי למנוע את דיכוי הנשים . עצם התנגדותו של הרב קוק לזכות הבחירה לנשים אינה יוצאת דופן בתקופתו ( צרפת ושווייץ אפשרו זכות זו רק עשרות שנים לאחר מכן . ( מה שחשוב הוא החשדנות העקרונית כלפי תרבות הגויים , שנהפכה לאחד היסודות הבולטים בחוגי מרכז הרב בימינו . יסודות אנטי–אוניברסליים אלה , המדגישים את העליונות הרוחנית–המוסרית של עם ישראל על עמי העולם , הובילו חלק מתלמידיו לכיוונים שהקצינו את ההבדלים בין יהודים ובין לא יהודים , ולעמדה המתנגשת בבירור עם הנחות היסוד של הדמוקרטיה הליברלית . הם אמנם לא הציגו דרישה לכינון מדינה לא דמוקרטית , אך בחוגי מרכז הרב דובר רבות בדמוקרטיה היהודית הייחודית , שאינה כדמוקרטיה של 'כל העמים . ' בנו של הראי"ה קוק , הרב צבי יהודה קוק , שהקים את הזרם המשפיע ביותר בחוגי הציונות הדתית בדור האחרון , סבר שכללים דמוקרטיים בסיסיים במדינות מערביות , כגון חובת המיעוט לציית להחלטות הרוב , גם אם לדעת המיעוט הוא פועל בניגוד לטובת האומה , אינם מחייבים במקרה של ויתור על חלקי ארץ–ישראל . לדעת הרב צבי יהודה קוק , מתחייב מן ההלכה ש"רוב מקרי , " בפרט אם הוא מבוסס על ציבור לא יהודי , אינו יכול להכריע בשאלות אלו . עמדה זו מתנגשת עם ההנחות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר , האוסרות להבחין בין אזרחים על רקע דתי , אתני , מגדרי וכו . ' לעמדותיו אלו של הרב צבי יהודה קוק היתה השפעה פוליטית רבה בישראל , כולל ביצירת התנגדות ומרי כלפי הסכמי / תהליכי השלום עם מצרים ועם הפלסטינים . לעומת זאת , כמה מהרבנים האורתודוקסיים המרכזיים פיתחו עמדה המפנימה במידה רבה את הדמוקרטיה הליברלית . הרב משה אביגדור עמיאל , רבה הראשי של תל–אביב בשנות ה , 30– סבר שהיהדות מעמידה במרכז את הפרט , שכן כל אדם נברא בצלם האל וכל אדם צריך לומר "בשבילי נברא העולם . " לדעת הרב עמיאל , ההלכה התורנית מתנגדת בחריפות לכל פגיעה במיעוטים ובאדם שאינו יהודי וסולדת מכל סוג של לאומנות קולקטיבית שהיא לדידו גילוי מחודש של עבודת אלילים . לדעתו , התורה מתנגדת למשטר מלוכני בדיוק בשל נטייתו לעריצות , אך יש גם להיזהר מכניעה לעריצות בעלי ההון ההופכים את המשטר הדמוקרטי לאשליה . הדגם הראוי הוא של חברה דמוקרטית המקיימת משק כלכלי חופשי , מרוסן על ידי חוקים סוציאליים שמקורם בתורה והם מונעים פערים קיצוניים בין עשירים לעניים . רבנים ספרדיים מרכזיים כגון הרב בן–ציון מאיר חי עוזיאל , הרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל , ותלמידו הרב חיים דוד הלוי , הרב הראשי לתל–אביב , קיבלו באופן טבעי ומובן מאליו יסודות דמוקרטיים אף כי לא טענו שהתורה היא דמוקרטית . הרב עוזיאל חלק על עמדתו של הרב קוק השוללת זכות בחירה לנשים וטען כי זו עמדה לא מוסרית בעליל . הוא אף סבר שאישה יכולה לכהן כשופטת . הרב הלוי טען שרבנים אינם רשאים לקבוע עמדות הלכתיות בסוגיות מדיניות שכן הללו נתונים בידי קברניטי המדינה שנבחרו בידי הציבור . שניהם חזרו והדגישו את היסודות האוניברסליים שבזהות היהודית , ואת היחס השוויוני הראוי כלפי המיעוט הערבי בישראל . בארה"ב פיתח הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( מנהיגה של האורתודוקסיה המודרנית הנחשב לדמות הרבנית החשובה ביותר בתולדות הציונות הדתית בצד הרב קוק , משנה בעלת מאפיינים דמוקרטיים ליברליים לא מבוטלים . בייחוד בולטת העמדתו את היחיד בעל יכולת הבחירה האישית במרכז . כאן מצוי היסוד לרעיון התשובה המגיע לשיאו ביום הכיפורים . כהוגים יהודיים אמריקניים אחרים , הוא הדגיש את המאפיינים הדמוקרטיים ברעיון הברית שבין עם ישראל לבין אלוהים במעמד מתן התורה בסיני . ברית סיני לא נועדה , לדעתו , ליצור עם מתבדל מהעולם החיצוני הלא יהודי . הייחודיות היהודית חייבת להיות משולבת בפתיחות לעולם הכללי . הרב סולובייצ'יק עצמו היה דוגמה מובהקת ליכולת של השילוב הזה , כגאון תורני מן המעלה הראשונה ונצר למשפחה שבאו מתוכה אחדים מהחשובים בראשי הישיבות בליטא . הוא זכה בגרמניה לתואר דוקטור בתחום הפילוסופיה בעבודתו על משנתו של ההוגה היהודי הליברלי הרמן כהן . גם הרב סולובייצ ' יק התנגד לכך שרבנים יפסקו בשאלות פוליטיות . תרומה חשובה ביותר נודעה לו בעמדתו העקיבה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא