יהודים בחיים הפוליטיים ברוסיה הסובייטית

עמוד:46

בעלי השכלה גבוהה יותר , ומכאן מסתבר שאלה היו עירוניים . היהודים , פלח האוכלוסייה העירוני ביותר והמשכיל ביותר מבין העמים הסובייטיים , היו מיוצגים ייצוג יתר בקבוצות שאליהן כיוונו הקומוניסטים את עיקר מאמצי הגיוס שלהם . אפשר גם לשער , במידה רבה יותר של ספקולטיביות , כי בדיוק משום שהיהודים היו מרוחקים מעמדות כוח פוליטיות וחברתיות במשך מאות בשנים , הרי כשהעלה בפניהם המשטר הסובייטי הזדמנות לקבל לידיהם עמדות כאלה , רבים מהם התפתו לכך . יתר על כן , אין ספק שהאידיאולוגיה החילונית והשוויונית של המפלגה הקומוניסטית היה לה כוח מושך בעיני צעירים וצעירות יהודיים לפני מלחמת העולם השנייה ולפני שהחלה אכזבתם ההדרגתית מן ה + דמה הסובייטית . יהודים בממשל הסובייטי שיקולים אלה עשויים להסביר גם את עלייתם הדרמתית של היהודים בשלבי השלטון של ברית המועצות . לפני מלחמת העולם הראשונה היו כארבעה מכל חמישה אזרחי האימפריה הרוסית אנאלפביתים . אחרי שמספר גדול של פקידים ונושאי משרות של האימפריה עזבו את הארץ בין 1918 ל , 1921– נותר רק מאגר קטן שמתוכו היה אפשר לשאוב פקידים , אנשי מנהלה ונושאי משרות רמות . יהודים רבים , ששיעור יודעי קרוא וכתוב בקרבם היה גבוה , יכלו למלא תפקידים אלה ולראשונה בהיסטוריה הרוסית אף הורשו לעשות זאת . לנין העריך את תרומתם של היהודים לנטרול החרם שהטילה האינטליגנציה הרוסית על הממשלה הבולשביקית , וכדבריו , הם "חיבלו במחבלים . " בדצמבר 1917 דווח שיהודים מחזיקים ב 10 % – ממשרות הניהול במוסקבה , ב 23 % – מכלל השירות הציבורי באוקראינה וב 31 % – בביילורוסיה . וכאשר מביאים בחשבון שהיהודים היו רק 1 . 8 % מכלל האוכלוסייה הסובייטית , 5 % מאוכלוסי אוקראינה ו 8 % – מאוכלוסי ביילורוסיה , הרי ברור שיהודים היו מיוצגים במנגנון הממשלתי בשיעור העולה הרבה על שיעורם באוכלוסייה . ברור לגמרי גם שהסיבה לזה היתה , מצד אחד , שחלקים נרחבים של האוכלוסייה הלא–יהודית , בעיקר באזורים הכפריים , לא היו מוכשרים לקבל על עצמם תפקידים אלה , ומן הצד האחר , שהיהודים היו מסוגלים ומוכנים למלא אותם . ב1956– אמר ניקיטה כרושצ'וב , מנהיג המפלגה הקומוניסטית , בדרך מפורשת למדי כי אוכלוסיות מקומיות מסוימות – שביניהן לא מנה את היהודים – היו "לפנים מפגרות ואנאלפביתיות , אבל כעת כבר יש להן מהנדסים ובעלי מקצועות חופשיים משלהןפ במרוצת הזמן הכשרנו קאדרים חדשים . " וכך ירד חלקם של היהודים במנגנוני השלטון אחרי מלחמת העולם השנייה . יחד עם הכשרתם של הקאדרים החדשים של בעלי המקצועות החופשיים מבין הלא–יהודים , ניתן להסביר ירידה זו גם במדיניות ההדרה שהופעלה נגד יהודים . אחרי שמהלך מלחמת העולם השנייה החל נוטה לטובת הסובייטים , ניתנו פקודות חשאיות בעל פה ובכתב להגביל את מספרם של היהודים בין מקבלי אותות ההצטיינות הצבאיים ובצמרת המפלגתית והממשלתית . מספר היהודים בדרגים הגבוהים של המשטרה החשאית ( הנ . ק . וו . ד ( . הופחת במידה קיצונית כבר בשלהי שנות ה . 30– בסובייט העליון , בית המחוקקים הלאומי של ברית המועצות , כיהנו 47 יהודים בשני בתיו , שבהם היו בשנת 4 % 1938 מכלל הנציגים . יהודים תפסו אז את המקום ה11– בין נציגי הסובייט העליון . בשנת 1946 הם היו במקום ה . 27– מעריכים שהיו בשנה ההיא רק חמישה נציגים יהודיים . גם בשנת 1950 היו בסובייט העליון רק חמישה ( מבין 678 נציגים ) שניתן לזהותם כיהודים . מסע התעמולה "נגד הקוסמופוליטיות" של , 1949 שכוון בראש ובראשונה נגד היהודים , שנחשדו כבלתי נאמנים , או למיטב , כבעלי נאמנות כפולה , צמצם אף יותר את מספרם של היהודים במנגנוני השלטון של המדינה , בצמרת הצבא ובהנהגות הגופים המקצועיים . הסגל הדיפלומטי והמיניסטריונים לענייני חוץ ולמסחר , שבהם היו יהודים מיוצגים במספרים גבוהים בעבר , טיהרו את מרביתם וקיבלו לשורותיהם רק מעט מאוד יהודים חדשים . היהודי האחרון בפוליטביורו , המוסד העליון של המפלגה הקומוניסטית , היה לאזר מויסייביץ' קאגנוביץ , ' שסולק משם בשנת . 1957 בגוף המפלגתי השני לו בחשיבותו , הוועד המרכזי , היו היהודים 11 % מבין חבריו בשנת , 1939 ובשנת 1961 ירד בו שיעור היהודים עד כדי . 0 . 3 % אפילו אחרי מותו של סטאלין וגינוים של כמה מקווי המדיניות שלו בפי חרושצ'וב , המשיך להיות ייצוגם של יהודים , באותם גופים שבהם הם היו פעם מיוצגים ייצוג גבוה ביחס לחלקם באוכלוסייה , נמוך מחלקם היחסי . בשנים שבין 1950 ל1970– היו היהודים מיוצגים בסובייט העליון כדי שליש ומחצה מחלקם באוכלוסייה , שעה שבשנת 1937 היה ייצוגם יותר מכפול מחלקם באוכלוסייה . בשנת 1959 היו מכלל 5 , 312 החברים בסובייטים העליונים של 15 הרפובליקות הסובייטיות 14 יהודים . ( 0 . 28 % ) היה רק נציג יהודי אחד באוקראינה , ( 0 . 22 % ) שבה היו היהודים 2 % מהאוכלוסייה . ברפובליקה הרוסית היו בשלהי שנות ה30– יהודים במספר גבוה פי חמישה מחלקם באוכלוסייה , ועשרים שנה לאחר מכן הגיע מספרם לכדי שישית מחלקם באוכלוסייה . בסובייטים המקומיים הגיע התת–ייצוג של יהודים לכדי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא