תיאודור הרצל

עמוד:130

כבר בשנות ה80– של המאה ה19– היה הרצל מוטרד מחמת הקשיים שגרמה האנטישמיות ליהודי מרכז אירופה . הוא התפטר מחברותו באגודה לדו–קרבות של הסטודנטים הגרמניים על רקע זה , בשנת , 1883 ואז , כאשר המצב רק החריף והלך , הוא שרטט לעצמו כמה דרכים לפתרון "הבעיה היהודית . " היו בהן אמנם הצעות להעמקת ההתבוללות , אך גם דברי ביקורת נוקבים על התכונות המוסריות הרעות הרווחות בקרב היהודים , כגון העניין המופרז בכסף , שהרצל ייחס אותו להעדר "חירות פנימית , " ועל העובדה שהיהודים לא הגיעו לאמנסיפציה שלמה , לא הגשימו את אנושיותם במלואה . במחזה שכתב בשנת , 1894 הגטו ( שלאחר מכן שונה שמו להגטו החדש , ( הגיע הרצל להכרה כי המכשול העיקרי העומד על דרכה של האמנסיפציה של היהודים , ושל השיפור העצמי של מצבם הנובע ממנה , קשור פחות ביהודים ויותר בחברה הלא יהודית המפלה שמסביבם . המטרה עדיין נשארה אמנסיפציה , שאיפה לאנושיות מלאה , אבל האסטרטגיה היהודית של השתלבות בחברה הסובבת נראתה לו חסרת תוחלת כל עוד חברה זו אנטישמית . המטרה היתה לחרוג מן ה"גטו" החדש של הבידול החברתי ומן המשבר המוסרי שנקלעו אליו היהודים . אך כיצד ? משפט דרייפוס רק אישר להרצל , מן הסתם , כי אפילו בצרפת הליברלית לעולם לא יתקבלו היהודים קבלה מלאה ; ומחמת אי–נמנעותה של האנטישמיות רעיון האמנסיפציה באמצעות השתלבות בחברות הסובבות ( התבוללות ) הוא מבוי סתום . הרצל אף חלם פעם כי נאם בפרלמנט הצרפתי ואמר שמשפט דרייפוס הוכיח שהיהודים , כזרים , אינם צריכים לתפוס עמדות מנהיגות בארצות של אחרים . אבל מה בנוגע לרעיון שהבעיה היהודית , שהיא כישלון האמנסיפציה , תוכל להיפתר בחוץ לארץ , במקום שהוא לוח חלק ונקי " ) טבולה ראזה , ( " הרחק מן הדעות הקדומות של אירופה , מקום שבו יקימו יהודים חברה מלאה – ואף מדינה – שלהם ? האם לא יהיו אז היהודים מסוגלים להתנער מפגמיהם המוסריים , להתחדש , ובמובן מסוים – אף להיגאל , להשיג חירות באמצעות התנסות בחירות אזרחית ? ( הרצל הוקסם באותה העת מהאופרה של ואגנר , טאנהאוזר , העוסקת בגאולה באמצעות הקרבה עצמית ודחיית החומרנות . ( אסטרטגיה חדשה זו של ייצוא פרויקט האמנסיפציה היתה מה שניסח הרצל ב"המרתו" לציונות , תחילה כנקודות שרשם לעצמו לקראת פגישתו עם הברון מוריס הירש , שכבר היה מממנן של מושבות חקלאיות יהודיות בארגנטינה , לאחר מכן בפנייה לרוטשילדים ולבסוף בספרו מדינת היהודים , שיצא לאור בשנת . 1896 כותרת המשנה של הספר , "ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים , " מורה שחזונו של הרצל חרג הרבה מעבר לקריאה להקים מדינה לאומית יהודית , והיה בו בעצם ניסיון ליצור מדינה מודרנית שלא זו בלבד שתביא לאמנסיפציה יהודית אמיתית , כלומר לרפורמה מוסרית של יהודים כאזרחים אחראיים הגאים באומתם , אלא גם תשמש מופת ל"אירופה הישנה" בפתרון הבעיות החברתיות והמוסריות של העידן המודרני . ראוי אולי לציין כי הרצל התכוון להוציא הן את הצבא והן את הרשויות הדתיות , כשרידים של חברות הדיכוי המסורתיות שהיהודים חתרו לשחרור מהן , אל מחוץ לתחום הפוליטי . הציונות של הרצל היתה אפוא , בלבה , ניסיון להגשים בחוץ לארץ את פרויקט האמנסיפציה ליהדות מרכז אירופה ; ואם אכן יאפשרו ליהודים להקים מדינה שלהם , הם יתפסו את מקומם בין אומות העולם , ובכך ישיגו את אותה השתלבות עם שאר האנושות , שההשתלבות באירופה לא הצליחה להשיג . הרומן המאוחר יותר של הרצל , משנת , 1902 אלטנוילנד ( תורגם לעברית וכותרו תל–אביב ) – שבו צייר תמונה של חברה ליברלית , פלורליסטית ומודרנית , שבה שרים אריות של ואגנר , ילדיה משחקים קריקט , אזרחיה דוברים גרמנית , ו"ארמון השלום" נושק בה למקדש שייבנה מחדש בירושלים , נקטל בפי מבקרים חריפים , כגון אחד העם , שראו בו חיקוי בעלמא של החברה הבורגנית האירופית , הנעדר כל תוכן יהודי אתני , ואינו אלא ניסיון לשחד את תומכיו הלא יהודיים של הרצל . ואולם ספר זה , בכך שהציע ליישב את הניגוד בין הקפיטליזם לסוציאליזם באמצעות השיטה הקואופרטיבית , ובכך שאימץ את הערכים היהודיים ( והציוניים ) האמיתיים , שהם "ליברליות , סובלנות ואהבת המין האנושי , " ובחזון של חברה יהודית שתזכה להכרה , לקבלה ואף להוקרה של נציגי הציוויליזציה המערבית , הוא בבחינת סיכום מצוין של הגשמת הערכים האידיאולוגיים של האמנסיפציה היהודית במרכז אירופה , שממנה צמח הרצל , ובה דבק , באמצעות הציונות שלו . לקריאה נוספת : אילון עמוס , הרצל , תל אביב , . 1975 ביין אלכס , תאודור הרצל , ירושלים , . 1983 Herzl : Visionary of the Jewish State , 1999 . Shimoni Gideon , Robert S . Wistrich ( eds . ) , Theodor Zionism , 1993 . Kornberg Jacques , Theodor Herzl : From Assimilation to Beller Steven , Herzl , 1991 . Theodor Herzl , 1989 . Pawel Ernst , The Labyrinth of Exile : A Biography of

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא