ציונות דתית

עמוד:97

והקימו ( עם המנהיגות החרדית של יהדות מזרח אירופה ) את " אגודת ישראל" , ( 1912 ) היריב המר ביותר של הציונות הדתית . לאחר פולמוס אוגנדה ( 1906-1903 ) איבדה הציונות הדתית הרבה מכוחה במזרח אירופה , אבל היא הלכה והתפשטה בארצות אחרות , כגרמניה . ואילו בארץ–ישראל עצמה פיגר המזרחי בהרבה אחר הזרם החילוני , והאחוז היחסי של שומרי המצוות בקרב המתיישבים קטן והלך . עולים שומרי מצוות הגיעו לארץ טיפין טיפין יחד עם גלי העלייה השנייה , אבל תנועה של התיישבות חלוצית בארץ החלה עם העתקתו של מרכז המזרחי לארץ בראשית שנות ה20– ועם הקמתו של " הפועל המזרחי" . ( 1922 ) ב1920– הונחו היסודות להקמת מוסד הרבנות הראשית , שלידיה נמסר הפיקוח על מוסדות הדת בארץ והסמכות לקביעת המעמד האישי ( ר' ערך המעמד האישי בישראל במדור מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני . ( כמו כן ניתנה אוטונומיה מלאה לרשת החינוך של המזרחי במסגרת ההסתדרות הציונית . בניגוד חריף לחינוך החרדי של היישוב הישן , הדגיש החינוך הזה את חשיבותה של העברית ואת החובה לכלול בתחומו לימודי חול , ולצורך זה הוקמו בתי הספר של רשת תחכמוני . ב1925– הוקמה התנועה "תורה ועבודה , " בהנהגתו של שמואל חיים לנדאו , שהיתה הזרם הרדיקלי ביותר בתוך הציונות הדתית מבחינת תפיסתה החברתית המקיפה . האידיאולוגיה שלה , יותר מאשר בכל שאר הגופים הדתיים , שיקפה את מה שנקרא המרד הקדוש , מרד בסמכויות הדתיות המקובלות ובהשקפת העולם שעליה הן היו מושתתות . התנועה הזאת שאפה בבירור להתגבר על המתח החריף שנוצר בדורות האחרונים בין הדת הממוסדת ובין התרבות החילונית המודרנית על ידי הרחבת תחומה של הקדושה . המגמה הזאת נשענה על כמה מהרעיונות של התנועה "תורה עם דרך ארץ" בגרמניה , אבל גם על רעיונות חסידיים שביטאו שאיפה ל"קידוש החולין . " לצורך הרחבת תחום הקדושה פיתחה המנהיגות הרוחנית של התנועה גישה פרשנית חדשה המאופיינת ביישום נרחב של מושגים כלליים המשקפים את מגמתה העקרונית של התורה בנוגע לתחומי פעילות חברתית ותרבותית שלא נכללו עד עתה בעולם החיים היהודיים . דובריה של התנועה הרבו להשתמש במושגים כוונת התורה , רוח התורה , רצון האל וכו' כדי לתת לגיטימציה לנורמות המחייבות הליכה אל מעבר למקובל . "תחיית התורה" כאן משמעותה חשיפת הרוח החיה הקמת "תורה ועבודה" בשנת , 1925 הזרם הרדיקלי ביותר בציונות הדתית , שיקפה מרד בסמכויות הדתיות המקובלות ובהשקפת העולם שעליה הן מושתתות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא