תנועת הרפורמה ביהדות

תנועת הרפורמה ביהדות מיכאל מאיר תנועת הרפורמה ביהדות , הידועה היום בשם "היהדות הרפורמית , " היא אחד הזרמים העיקריים במסגרת היהדות הדתית . מראשיתה ביקשה היהדות הרפורמית לזהות את עצמה כדתית אך במידה רבה גם לשלב ערכים מן העולם המודרני . התנועה נותנת דעתה לנושאים חילוניים בלי להגדיר את עצמה תנועה בעלת גישה חילונית . מנהיגיה הראשונים של תנועת הרפורמה בגרמניה , ששם התעצבה התנועה במחצית הראשונה של המאה ה , 19– לא כיוונו את פעילותם ליהודים שומרי המצוות המסורתיים אלא לאלה שניתקו את עצמם מן הספירה של היהדות מתוך אמונה שהיהדות גוועת . כבר במאה ה , 17– ויותר מכך במאה ה , 18– החל במרכז אירופה ובמערבה תהליך של ירידה באמונה ובשמירת המצוות . עליית הרציונליזם השפיעה על מספר גדל של יהודים – החל באישים בולטים כשפינוזה בהולנד – והתפשטה בהדרגה , ראשית בקרב הספרדים ולאחר מכן גם בקרב האשכנזים . בגרמניה התפתחה ההשכלה מניסיון מתוןיחסית להרחיב את האופקים היהודיים ולכלול בהם ספרות חילונית , בעיקר בתחום המדעים , לכדי יחס ביקורתי לחינוך  אל הספר