|
|
עמוד:174
במידה מסוימת אפשר לייחס את מיסודה של "חברת הלומדים" במדינת ישראל לעובדה שתלמידי הישיבות החרדיות פטורים למעשה מגיוס לצבא ( להלכה נדחה שירותם הצבאי כל עוד הם לומדים בישיבות ובכוללים . ( השחרור למעשה משירות צבאי מאפשר לחברה החרדית לקיים תהליך סוציאליזציה רציף ובלתי מופרע למן הילדות המוקדמת ועד לבגרות מאוחרת בשלהי שנות העשרים , תהליך שהנישואין הם חלק ממנו , במסגרות חרדיות סגורות , המונעות חשיפה לא רק לתרבות המודרנית , אלא גם לתכני לימודים המאפשרים השתלבות בכלכלה המודרנית . כתוצאה מכך האופציות הכלכליות הפתוחות בפני בוגרי מערכות החינוך החרדיות הן מוגבלות בהכרח , והפכו את "חברת הלומדים" החרדית לחברה ענייה התלויה בסיוע כלכלי ניכר של תקציב המדינה ושל יהודי התפוצות העשירים . יתרה מזו ; בצד הסגירות החברתיתכלכלית אופייני לחברה החרדית ריבוי טבעי גבוה ( פי 3-2 מהממוצע הארצי בישראל , ( עובדה המגבירה עוד יותר את העוני והתלות הכלכלית . האורתודוקסיה החרדית נמצאת אפוא במשבר כלכלי שממדיו נהפכים למאיימים יותר ויותר ככל שהריבוי הטבעי גדל , וככל שמשבר מדינת הרווחה יחייב קיצוצים בתקציבי הרווחה . לכאורה הצדיקה ההיסטוריה את עמדותיה העיקריות של האורתודוקסיה המודרנית בכלל ושל הציונות הדתית בפרט . השואה , הקמת מדינת ישראל , התרוקנות מזרח–אירופה מיהודים ומעבר שרידיהם למערב המודרני והחילוני ולישראל , יכולים להיות ביטוי לראיית העתיד של האורתודוקסיה המודרנית . אבל גם חברה זו – שנפגעה בצורה חמורה מהסחף , מהתרחקותו של הדור הצעיר משמירת תורה ומצוות , כתוצאה מהמפגש הטראומתי עם החילון והמודרנה – נקטה באמצעים דומים לאלה שנקטה בהם האורתודוקסיה החרדית , הן בישראל והן בארצות המערב . במחצית שנות ה , 50– באותה עת שבה החל מימושו של אידיאל חברת הלומדים החרדית , החלו להתפתח – במסגרת החברה הדתית–מודרנית – הישיבות התיכוניות . גם הישיבה התיכונית , כמו חברת הלומדים החרדית , היתה מבוססת על הקמתה של מדינת ישראל כמדינת רווחה ועל העלייה ברמת החיים לאחר מלחמת העולם השנייה בארצות המערב בכלל . במסגרת מדינת ישראל אמורה היתה צמיחתו של דור חדש של דתיים-מודרניים נסתייעה בישיבות התיכוניות ובאוניברסיטאות הדתיות . בתמונה : הנחת אבן הפינה לקמפוס החדש של "ישיבה יוניברסיטי" בניו-יורק , 1927
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|