יהודים בחיים הפוליטיים ברוסיה הסובייטית

עמוד:45

המשטר הסובייטי , בזמן שהיה קיים תת–ייצוג של יהודים בין החברים מן השורה שלה . הסבר אפשרי הוא שהבולשביקים , שנטו לפעול בקרב רוסים יותר מאשר בין האוקראינים , הביילורוסים ובני העמים האחרים , לא פעלו עד שנת 1917 בשטחים שבהם ישבו יהודים בצפיפות , שטחי "תחום המושב . " ובאותו הזמן היהודים המעטים שהצטרפו למפלגה הבולשביקית , ולא היו לבונדיסטים או מנשביקים , היו בעלי תרבות רוסית , אף שזהותם הפורמלית היתה יהודית . הם לא דיברו יידיש ולא קראו ספרים בשפה זו , אבל בעיני הרוסים עדיין נחשבו ליהודים . וכך היו זרים מכאן ומכאן . הם נטשו את החברה היהודית – בעצם מעולם לא השתייכו עליה – ועם זאת לא נתקבלו בזרם המרכזי של החברה הרוסית . האידיאולוגיה המארקסיסטית , שהבטיחה עולם שבו תיעלם האתניות ולא תהיה שום חשיבות לשאלה אם אדם הוא יהודי או רוסי , היה בה כוח מושך ל"יהודי–לא–יהודי" כזה , שעה שהמארקסיזם בנוסחו הבונדיסטי הדגיש את חשיבותה וחיוניותה של התרבות היהודית , שבאירופה היתה מבוססת על היידיש . במרוצת שני העשורים שאחרי המהפכה ירד שיעור היהודים בהנהגה , עם עלייתם של בני עמים אחרים בשלביה . עם זאת עלה בהדרגה מספרם של היהודים בין החברים מן השורה . אף שהמידע בדבר חלקם היחסי ומספרם של היהודים במפלגה הקומוניסטית אחרי מלחמת העולם השנייה הוא מצומצם ומפוזר , ידוע שבשנת 1962 היו היהודים 6 % מבין חברי המפלגה הקומוניסטית הביילורוסית ( שבה היו בשנת 1959 פחות מ 2 % – מן האוכלוסייה 6 . 3 % , ( במפלגה הקומוניסטית המולדאבית בשנת 1963 ( שבה היו בשנת 1959 רק 3 . 3 % מהאוכלוסייה ) ו 2 . 9 % – מהמפלגה הקומוניסטית באוזבקיסטאן 1 . 2 % ) מהאוכלוסייה . ( מדוע היה שיעור היהודים במפלגה הקומוניסטית גבוה תמיד משיעורם באוכלוסייה , אפילו העירונית בלבד ? ככל שהמפלגה התמקצעה והלכה , היא גייסה לשורותיה חלק גדול יחסית של מבין 21 חברי הוועד המרכזי של המפלגה הבולשביקית ברוסיה היו באוגוסט , 1917 זמן קצר לפני המהפכה , 6 ממוצא יהודי . בתמונה : ליאון ( לב ) טרוצקי ( ברונשטיין , ( ממייסדי הצבא האדום והקומיסר הסובייטי הראשון לענייני מלחמה , סוקר מצעד צבאי בכיכר האדומה של מוסקבה בשנת 1921

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר