יהדות קונסרבטיבית

עמוד:222

שבה דגל הדור הקודם בתנועה , פנו אל הציונות כתחליף אידיאולוגי לתיאולוגיה הישנה , שבה לא מצאו עוד חפץ . בארצות הברית בכללה נעשתה האידיאולוגיה הציונית מקובלת יותר , בעיקר בזכות הגותו של שופט בית המשפט העליון לואיס ברנדייס , בן–בית בחוגים הרפורמיים , שהציג את הציונות כחלק מעמדה יהודית גאה במסגרת פטריוטיזם יהודי אמריקני . השנים שבין שתי מלחמות העולם ראו בירידתה של תפיסת העולם האופטימית של הרפורמה הקלאסית שסברה שהיהדות עתידה להיעשות דת כלל–עולמית . עליית משטרים עוינים ליהודים באירופה השאירה את רישומה בתפיסות הרפורמיות , שנעשו פסימיות יותר , והגבירה את תחושת הסולידריות היהודית . בשנות ה30– וראשית שנות ה40– של המאה ה20– התחסלה למעשה הקהילה הרפורמית בגרמניה והקהילה הניאולוגית ( הרפורמית ) בהונגריה נחלשה ביותר . אלפי יהודים רפורמיים עלו לארץ וחלק מהם הקימו בה קהילות רפורמיות , אך האידיאולוגיה הרפורמית עדיין נתפסה כשונה מזו של הזרמים הציוניים המקובלים באותה העת ולא משכה אחריה אלא חלק מוותיקי התנועה הרפורמית שבאו ממרכז אירופה . רפורמים ציוניים ואף "לא ציוניים" עמדו בראש המאבק להקמת מדינה יהודית בארץ–ישראל בשנות ה40– של המאה ה . 20– בבולטים שבהם היו הרבנים סטיבן וייז ואבא הלל סילבר , שעמם עמדו ראשי ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית בקשר הדוק . ההתנגדות לציונות נהפכה , מאז שנות ה40– של המאה ה , 20– לעמדת מיעוט בתנועה הרפורמית והתמיכה בישראל והקשר עמה הפכו למאפיינים של התנועה ולחלק מהווי החיים הרפורמיים . בתי כנסת רפורמיים קישטו את עצמם בדגלי ישראל , ארגנו משלחות ביקור לארץ ולמדו לשיר שירים עבריים . בשנות ה50– של המאה ה20– הקים ההיברו יוניון קולג , ' בית המדרש הרפורמי לרבנים , קמפוס להוראה ומחקר בירושלים , בראשותו של נלסון גליק , מחשובי הארכיאולוגים של ארץ–ישראל באותה העת . כל תלמידי הרבנות הרפורמיים מתבקשים לבוא ללמוד שנה אחת בקמפוס הירושלמי . בשנות ה60– הקימה התנועה הרפורמית ארגון רפורמי ציוני , ולימים התמודדה בבחירות להסתדרות הציונית . בשנות ה70– העבירה התנועה הרפורמית העולמית את מרכזה מלונדון לירושלים , יסדה ארגון צופים ישראלי , צופי תל"ם , והקימה בערבה שני קיבוצים , יהל ולוטן . מספר הקהילות הרפורמיות עלה בהתמדה והתנועה הרפורמית רכשה לה אחיזה בארץ . עם זאת לא זכתה לעמדה שווה לזו שיש לאורתודוקסיה , שהיא בעלת מעמד רשמי , ורבנים רפורמיים אינם מוכרים כרושמי נישואים ואינם חברים בבתי הדין הרבניים . בדומה לתפיסותיה מחוץ לישראל , גם בארץ נאבקה התנועה הרפורמית לקידום חברה פלורליסטית , כשהיא תומכת בשוויון זכויות לנשים וביחס של כבוד להומוסקסואלים וללסביות , כמו גם ביחס שוויוני לבני המיעוטים . באורח פרדוקסלי מזוהים הרפורמים בישראל עם קבוצות פוליטיות לא דתיות , כגון מרצ . לקריאה נוספת : מיכאל מאיר , בין מסורת לקדמה : תולדות תנועת הרפורמה ביהדות , ירושלים : מרכז זלמן שז"ר , תש"ן . Vol . 43 , No . 2 ( Fall / Winter 1991 ) , pp . 207-223 . Zionism : A Reexamination , American Jewish Archives Yaakov Ariel , Kaufmann Kohler and his Attitude Towards יהדות קונסרבטיבית ניל גילמן התנועה הקונסרבטיבית היא אחד מארבעת הזרמים הדתיים הפועלים בקהילה היהודית בארצות הברית בשחר המאה ה . 21– מקובל לראות בו זרם שהוא ב"מרכז , " כלומר , ליברלי יותר מן האורתודוקסיה ומסורתי יותר מן הרפורמה או מן הרקונסטרוקציוניזם . אף שהוא בראש ובראשונה זרם אמריקני , הוא מיוצג גם בתנועה ה"מסורתית" בקנדה , בישראל ובארצות שונות באירופה ובאמריקה הדרומית . מבחינה מוסדית , הליבה של היהדות הקונסרבטיבית היא סמינר , בית המדרש לרבנים באמריקה , Theological Seminary The Jewish ( נוסד בשנת ( 1886 השוכן בניו יורק ומשמש בית אולפנה המכשיר רבנים , מחנכים , חזנים , אקדמאים ועסקנים מקצועיים או מתנדבים הממלאים את תפקידם בקהילה בכללה . התנועה הקונסרבטיבית כוללת גם איגוד קהילתי שבו בערך 600 בתי כנסת ( בתי הכנסת המאוחדים של היהדות הקונסרבטיבית ) והוא נותן חסות לתנועות נוער , ובכללן נוער איחוד בתי הכנסת ( United Synagogue youth ) המאגד תלמידי תיכון ותנועת "כוח" העומדת לרשות צעירים בגיל האוניברסיטה , לאיגודים הקשורים בבתי כנסת , לנשים ( ליגת הנשים למען היהדות הקונסרבטיבית ) ולגברים ( הפדרציה של מועדוני גברים יהודיים ) ולאיגודים מקצועיים כגון "האספה הכללית של הרבנים" ו"האספה הכללית של החזנים . " היא פורשת את חסותה גם על יוזמות חינוכיות , שהבולטת בהן

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא