דילמות יסוד של העברית החדשה – מבוא

עמוד:236

הלשוני בפועל , קיבלו חיזוק גם מעבודתם של פילוסופים כגון לודוויג ויטגנשטיין . ההיבט החברתי–התרבותי חיוני להבנת דרכי הצמיחה של העברית החדשה , והוא עומד ביסודם של הדברים המובאים במבוא הזה ובערכים שיבואו אחריו . הסוציולוגים הבולטים של החברה הישראלית , ובראשם שמואל אייזנשטדט ומשה ליסק , רואים בחברה הישראלית חברת מהגרים המתמודדת ברציפות עם גלי הגירה חדשים , ועם המתח המתמיד בין הקבוצות האתניות השונות לבין השאיפה והניסיון המכוון ליצור בישראל חברה אחת בעלת גרעין משותף . לתיאור הייחודי הזה של ההיסטוריה החברתית הישראלית השפעות רבות , גלויות וסמויות , על הלשון והתפתחותה . ( כמה עניינים הקשורים בכך נדונים , מנקודות מבט שונות במידת מה , במדור מדינת ישראל כמפעל יהודי מודרני . ר' רב–תרבותיות בחברה הישראלית ופמיניזם , לאומיות ושינוי חברתי : מבט על הנשים בישראל ( . העברית כשפה שמית אחד התנאים שתרמו להצלחת מפעל ההתחדשות והתחייה של העברית שהוזכר לעיל היה הפוטנציאל של העברית להתחדש ולשרוד . תרמו לכך אוצר המילים , והספרות הענפה שנשמרה בכתובים , אך יש משקל מיוחד , ביכולת השימור של העברית , להיותה שפה שמית . האופי השמי הציב לעברית בסיס מוצק למדי של מערכת צורות הבנויה על היגיון וגמישות , אבל גם יצר חיץ בינה לבין שפות שעמן באו דוברי העברית במגע , ושהתבססו על שיטות שונות בתכלית , בעיקר על השיטה הלטינית . יש המטילים ספק אם ראוי עדיין לשייך את העברית בת ימינו למשפחת הלשונות השמיות . אלה טוענים , שהעברית המודרנית אינה נהגית עוד כשפה שמית בפי מרבית דובריה , וכי אוצר המילים שלה , ובוודאי המישור הסמנטי שלו , מושפע מאוד מן השפות האירופיות . ואולם מבחינת מבנה המילים , דרכי התצורה שלהן ואופן נטייתן שומרת העברית על אופייה השמי . המילים מורכבות רובן משני יסודות : השורש והמשקל . המשקלים הם תבניות המכילות תנועות ועיצורים , וכן חללים המתמלאים בעיצורי השורש . בניגוד לשפות האירופיות , יצירת מילה חדשה אינה מתבטאת בדרך כלל בצירוף של יסוד ( צורן ) למילה קיימת , אלא – כמקובל בשפות השמיות – ביציקה של שורש קיים לתוך תבנית של משקל . תחיית הלשון חייבה הגדלה ניכרת של אוצר המילים העברי . האפשרות להוסיף מילים באמצעות השימוש בשורשים קיימים ובתבניות זמינות הקלה מאוד את הסיגול של לשון עתיקה למציאות מודרנית . אפשר לתאר את אוצר המילים העברי כטבלה גדולה של שורש–משקל . חלק מן המשבצות בטבלה תפוסות במילים קיימות , ואחרות ריקות . ניתן לנצל את המשבצות הריקות ליצירת מילים חדשות . כך , למשל , נוצרה המילה . " לטת , " כאשר עלה הצורך במילה עברית ל"קסטה . " המילה הזאת נוצרה הודות לכך שהמערכת סיפקה למחדשים את המשבצת הפנויה , הלא היא תבנית המשקל של השורש ק'ל'ט' ואת המשקל . katelet בדרך זו אפשר היה להימנע משאילה סיטונאית של מילים זרות . בתחום היצירה המילונית מקל אפוא האופי השמי של השפה העברית את השלמת המחסור במילים . עם זאת פרצה העברית כמה מן המגבלות שהשיוך השמי מטיל עליה . הדבר מורגש בעיקר בתחום הסמנטי : העברית בת ימינו נוטה לשאול משמעים ממילים מקבילות בשפות האירופיות . כך , למשל , התאימה עצמה המילה העברית "תחנה , " שמשמעותה במקורות קשורה לפועל ח'נ'י , ' למקבילתה האירופית , station וקיבלה את המשמעות של "סניף של מוסד ציבורי" ( תחנת משטרה , תחנת מד"א , תחנת רדיו . ( דוגמה אחרת היא המילה "שירות , " המציינת בלשון חז"ל בעיקר מילוי תפקיד של משרת , ובלשון ימינו היא קיבלה את המשמעות של , service מילוי תפקיד ציבורי ( שירות הדואר . ( כך מתבססת העברית על תכונותיהן הצורניות של השפות השמיות ועם זאת היא מגלה גמישות בהתאמת התוכן , כלומר המערכת הסמנטית – לשפות האירופיות . סקירה היסטורית תקופת ההשכלה תקופת ההשכלה , שפרחה במהלך המאה ה , 19– יצרה את המסד לתחיית העברית , כאשר סופריה ויוצריה העמידו יצירות בעברית שעסקו במכלול החיים היהודיים . ההשכלה פתחה את הפתח לחילון השפה , גם בתכנים שבהם עוסקת היצירה העברית וגם בשימושים ובמשמעויות של המילים ושל הביטויים ובפרשנות הטקסטים . המניע של אנשי תנועת ההשכלה להשתמש בעברית מעיד על היסוד הלאומי בפעילותם ועל היותם חלק מן ההתעוררות הלאומית באירופה בראשית המאה ה , 19– שבה היה לעניין השפות האתניות משקל חשוב . הם יצרו מסד לתרבות יהודית חילונית ופתוחה לסביבה כנגד ההסתגרות של מרבית הקהילות היהודיות . הכתיבה בעברית היתה אתגר כנגד השימוש בשפת היידיש . המשלב הספרותי של העברית שירת בעיקר את צורכיהם כיוצרים , ולכן תרומתו לתחיית השפה היתה , בדיעבד , חלקית . בדרך כלל השתמשו היוצרים בתקופת ההשכלה באוצר המילים ובסגנון המקראיים , ובכמה מקרים אף בתחביר המקראי .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא