על העברית ושפות אחרות

חדשה . אחד הביטויים הבולטים לכך במפעלו של שלונסקי הוא עיסוקו הרחב בתרגום מחזות ועיבודם , וכן בתרגום ממיטב הספרות העולמית . שלונסקי תרגם מחזות של שייקספיר וצ'כוב , יצירות של פושקין וגוגול , וכן מיצירות באבל , רומן רולאן ואחרים . כמו כן ערך אנתולוגיה חשובה , מבחר שירת רוסיה , יחד עם לאה גולדברג . תרגומי שלונסקי היו לו גם שטחי ניסוי לחידושי הלשון הרבים שיצר ותרמו רבות להפצתם . למשל , בתרגומו לקולא ברוניון של רולן חידש שלונסקי את המילה " רמרום" ואת הפועל "לרמרם" ( להשמיע קול חזק כרעם . ( מצד אחד , קיימת קרבה צלילית בין "רמרם" ל"רעם , " ומצד אחר היא קרובה צלילית למילים כמו grondement או roulement בצרפתית ואף לrumble– באנגלית . צליל , משקל ומבנה עברי משמשים אותו אף כי אין ביסוד ההמצאה שלו שורש עברי נתון . המילה ונגזרותיה שימשו את שלונסקי במקומות שונים בתרגומיו . שלונסקי הפליא לעשות שימוש ביכולתו השירית ביצירת מילים וביטויים חדשים , מתוך שילוב יסודות עבריים מכל התקופות . בהקשר הזה יש לציין לא רק את מפעל התרגום שלו , אלא גם את כתיבתו הסאטירית והפזמונאית . הוא ידע ליטול שם עצם כמו "בקבוק" ולהמצ...  אל הספר