מפעל הנחלת הלשון

עמוד:294

מפעל הנחלת הלשון ריבה אביעד " הבה אגיד לכם מה שבלבי מיד ובלי עקיפים : אילו ניתנו כל החטאים הלאומיים שלנו בכף אחת וחטא הלשון בכף שכנגדה – הוא מכריע את כולם . עוון פלילי הוא , אין לו כפרה . לא אהיה כמגזים באומרי : אותו יום שנעקר כוח היצירה העברית מבית חייו ובא לדור בלשונות נוכריות דירת קבע – אותו יום קשה בעיני משני החורבנות גם יחד . שקול הוא בעיני כיום של סילוק שכינה מישראל . עם שהפר ברית הלשון , תמהני אם יש לו תקנה עוד . את הקדושה שבבריתות הפר ! נתק ניתק בידו את הקשר האחרון שבינו ובין שכינתו ורוח קודשו . לכול יש תמורה , חוץ מן הלשון . " חיים נחמן ביאליק , 1923 תחיית הלשון העברית כשפת הדיבור וכשפת חיי היומיום , שהיא אחת מאבני היסוד של התחייה הלאומית של העם היהודי בארצו , לא היתה מתרחשת ללא המפעל של הנחלת הלשון . ראשיתו של המפעל הזה – בדרך מאורגנת יחסית – היא כפי הנראה בימי העלייה השנייה . ( 1914-1904 ) שפת דיבורם של אנשי העלייה הראשונה , ( 1904-1882 ) שרבים מהם היו שומרי מצוות , היתה היידיש . כיוצאי חדרים וישיבות , יש להניח כי רובם הבינו עברית , אך רק מעטים מהם היו דוברי עברית . אמנם גם באותה התקופה היתה בארץ פעילות להנחלת הלשון למבוגרים , בעקבות פעילותו של אליעזר בן–יהודה להחייאת הלשון העברית , אך היתה זו פעילות אקראית ולא–ממוסדת , פרי יוזמות מקומיות של מורים חלוצים שנאבקו על הגשמת חזונם . את המטבע "הנחלת הלשון" טבע כנראה ברל כצנלסון , איש העלייה השנייה . על שני דברים נאבקו בני העלייה השנייה : על כיבוש העבודה ועל כיבוש השפה – הפיכתה של השפה העברית לשפת החיים , שפת העבודה והרחוב , וזאת בשיתוף פעולה עם המורים העבריים . לצורך זה הופעלו שיעורי ערב לעברית במקומות רבים בארץ , אף שהפעילות להנחלת הלשון העברית בתקופה הזאת עדיין לא היתה ממוסדת ממש . צעד ראשון לקראת מיסוד הנחלת הלשון נעשה עם הקמתן של הסתדרויות הפועלים החקלאיים ערב מלחמת העולם הראשונה , ועם היווסדה של הסתדרות העובדים הכללית בארץישראל בשנת . 1920 בין התפקידים הראשונים שהסתדרויות הפועלים קיבלו עליהן צוין "הפצת השפה העברית בתור המפתח הראשי לחיי התרבות בארץ . " הסתדרות העובדים הכללית כוללת בחוקתה התחייבות מפורשת ל"הנחלת הלשון העברית לעובדים" ( סעיף . ( 11 ואכן , הסתדרות העובדים הכללית היא אשר קיבלה עליה את המשימה של חינוך מבוגרים , ושל הנחלת הלשון בכלל זה , עד המועד שבו הוקמה המסגרת המעין ממלכתית והיא המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי . המחלקה לתרבות של הוועד הלאומי הוקמה באפריל . 1936 הראשון משלושת התפקידים שקיבלה עליה היה הנחלת הלשון העברית לעולים ולכל הזקוקים לרכוש את ידיעת הלשון . לצורך זה קיימה המחלקה סמינרים למורים להוראת עברית ובהם למדו , בין השנים 1936 ל , 1938– כשלוש מאות מורים . בימי העלייה ההמונית שבאה עם קום המדינה הוטלה משימת הקליטה הלשונית והתרבותית על המחלקה לתרבות , ששמה הוסב עתה ל"המחלקה לתרבות במדינת ישראל . " המחלקה הפעילה מסגרות להנחלת הלשון בערים ובמושבות , במחנות העולים ברחבי הארץ וביישובי העולים . הנחלת הלשון בתקופת המדינה בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה היתה העברית שפת האם רק של כ 20 % – מתושבי ישראל . שפת האם של כ 10 % – מתושבי ישראל היתה הערבית , וכ 70 % – האחרים לא היו דוברי עברית מלידה . על רקע זה אפשר להבין את תשובתו של דוד בן–גוריון לפנייתם של ראשי המוסד היידישאי "הקונגרס העולמי לתרבות יהודית" בדרישה להבטיח את זכותה ואת מקומה של היידיש במדינת ישראל . בן–גוריון קבע בתשובתו את עקרון "כור ההיתוך" הלשוני והתרבותי , ואמר , בין היתר , כי "אין אנו ערב רב של יחידים הדוברים יידיש , ערבית , פרסית , הונגרית , צרפתית וכו'פ [ אלא ] שבטי גלויות המתמזגים יחד הלאומית של ישראלים , , 1980-1882 נקודת תצפית : תרבות וחברה בארץ–ישראל , תל–אביב , , 1988 עמ' . 151-141 רוזן , דב , באהלי שם , הוצאת המחבר , . 1982 רוזנטל , רוביק , "וייקרא שמן בישראל אורטל מורטל , " בתוך הזירה הלשונית , עם עובד , , 2001 עמ' . 102-93 רוזנהויז , יהודית , "שמות פרטיים בעברית בת זמננו , " בתוך קול ליעקב ( ספר לכבוד יעקב בן–טולילה ) בעריכת דניאל סיוון ופבלו–יצחק הלוי–קירטשוק , הוצאת אוניברסיטת בן–גוריון בנגב , באר–שבע , תשס"ג , עמ' . 357-341

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא