מפעל הנחלת הלשון

עמוד:297

הלשונית כמו שהיא מתבטאת בתוכניות הלימודים איננה מן הקל אל הכבד , אלא מן השימושי אל השימושי פחות . היחידה הלימודית איננה מתבססת על המילה , ולא על המשפט , אלא על ה " שיח " – כלומר , אוצר מילים , תבניות לשון , מבעים ופעולות דיבור המאפשרים שיח טבעי בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי כאחד . שיטת ההוראה הנהוגה באולפנים להנחלת הלשון מראשית ימי האולפנים קרויה "שיטת האולפן . " זוהי למעשה שיטה אקלקטית המבוססת על "הגישה הישירה" – "גישת עברית בעברית , " שעל פיה הוראת השפה מתחילה במיומנות הדיבור , והקניית המיומנות הזאת נעשית בלא התיווך של לשונות האם של הלומדים . הגישה הזאת כוללת רכיבים מן "הגישה הלינגוויסטית , " השמה דגש מיוחד בפעולות הדיבור , מן " הגישה החברתית התקשורתית , " המתייחסת לכשירות התקשורתית , ומן הגישה האינטגרטיבית , שהנחת המוצא שלה היא המורכבות של תהליכי רכישת שפה בכלל ושל תהליכי רכישת שפה שנייה בפרט . חשוב לציין כי "גישת עברית בעברית" פותחה בהשראת שנות התחייה הלאומית בארץ , ונבעה מן המטרה הלאומית של החייאת הדיבור העברי בארץישראל . הגישה הזאת המשיכה להשפיע על הוראת העברית בארץ ומחוצה לה למעלה מיובל שנים . הדגש , על פי "שיטת האולפן , " אינו ב"ידע , " אלא במיומנויות . ההתמקדות איננה במיומנות אחת , אלא בשילוב של מיומנויות – דבר המאפשר שיח טבעי . מטרת–העל היא יישום , דהיינו , האפשרות להשתמש בנלמד בעיקר מחוץ לאולפן . ההוראה באולפנים נעשית מתוך התאמה לאוכלוסיות לומדים שונות , ליכולתן ולצרכים המיוחדים שלהן . המטרה היא להביא את הלומדים לתפקוד לשוני הולם בכל מיני מצבי חיים . רכישת השפה נתפסת כחלק מתהליך של חבר ת . הנחת היסוד היא שהעולה החדש , הלומד את השפה העברית , מבקש לרכוש לעצמו לשון שתאפשר לו לנהל תקשורת נאותה בחייו בארץ ולהשתלב בחברה הישראלית ובתרבותה . היכולת התקשורתית היא שתקרב אותו , בסופו של דבר , אל הדובר הילידי של השפה . כדי להשיג את המטרה הזאת , על הלומד לרכוש שליטה רחבה בחמש מיומנויות הלשון המוקנות באולפן , והן : דיבור והבעה בעל פה , הבנת הנשמע , קריאה והבנת הנקרא , כתיבה והבעה בכתב והבנת הנצפה . ההוראה בכיתות נעשית בעברית , ומדי פעם בפעם ניתן תרגום של מילים נבחרות . הדגש בתחילת התהליך מושם בדיבור – עיקר העבודה בשלבים הראשונים היא בדיבוב הלומדים . בתוך כדי הקניית תרגול הדיבור מוקנות גם מיומנויות הכתיבה והקריאה , ובהמשך – הבנת הנשמע והבנת הנצפה . תהליך ההוראה הוא אינטראקטיבי . בהוראה משולבים , מלבד ספרי הלימוד , גם אמצעי עזר למיניהם , כגון רשמקול , טלוויזיה וידיאו , מחשבים במקומות שבהם הם מצויים וכדומה . עיתון בעברית קלה , ואחר כך גם עיתון רגיל , הם חלק בלתי נפרד מחומרי הלימוד באולפן . הנחלת הלשון בעידן הרב–תרבותי בעשור האחרון של המאה ה , 20– עם קליטתם של קרוב למיליון עולים , התחוללה מהפכה אחרת , המתאימה למגמות הקיימות במדינות אחרות הקולטות הגירה , מהפכה הנובעת מהתייחסות שונה אל מקומן של שפות האם של העולים . שפת האם היא מרכיב חשוב ביותר בזהות : היא האמצעי המסייע לאדם להגדיר את עצמו ואת מקומו בעולם , היא הפריזמה המעצבת את המושגים הראשוניים של האדם על העולם , והיא קובעת את קווי המתאר של אישיותו . ההבנה הזאת מחייבת את קבלת הרב–תרבותיות כאפשרות לגיטימית : "שבטי גלויות , " כפי שאמר בן–גוריון , אכן "מתמזגים לעם אחד , מאוחד ומיוחד , " אך כל "שבט" וכל יחיד בשבט משמר , אם ברצונו בכך , את תרבות המוצא שלו , את שפת אמו ; והעברית היא שפת התקשורת בין "שבטי הגלויות . " האתגר העומד לפני מערכת הנחלת הלשון בעידן של קבלת הרב–תרבותיות הוא לקבע ולבסס את מעמדה של השפה העברית כשפה העיקרית של התקשורת והתרבות , בלי לשלול את חשיבותן של שפות האם של "שבטי הגלויות , " ה"מתמזגים לעם אחד . " לקריאה נוספת : בלום , ש , ' "גישה אינטגרטיבית בהוראת לשון שנייה , " הד האולפן , ג , 1974 , ( 27 ) עמ' . 5-4 הרמתי , ש , ' מן הסדנא – 1 שיטת האולפן – מקורה , מהותה ודרך התהוותה , המועצה להנחלת הלשון , ירושלים , . 1972 ויינברג , א , ' חינוך מבוגרים בדור המדינה , משרד החינוך והתרבות , האגף לחינוך מבוגרים , ירושלים , . 1992 צביון , א , ' דיוקנו היהודי של ברל כצנלסון , ספרית פועלים , . 1984 רובינשטיין , ש , ' הנחלת הלשון העברית בישראל – דו"ח מחקר , . 2000

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר