יצחק טבנקין

עמוד:138

שמשמעותה השתתפות בבניינה ; ג . בניין כלכלה חברתית סולידרית ; ד . חתירה מתמדת להגמוניה בהגשמה הציונית ; ה . בניין כלי הגשמה שוויוניים . לאחר מלחמת העולם ופגישתו עם נחמן סירקין , המנסח של רעיון הציונות הסוציאליסטית , נתגבשה אצל טבנקין שיטת הפעולה ביישוב שבה דבק כל ימיו ואותה כינה " קונסטרוקטיביזם ציוני–סוציאליסטי . " בסוף ימי המלחמה הצטרף טבנקין לארגון "השומר" ופעל בתוכו להפיכתו מארגון אליטיסטי להסתדרות להגנה המונית . הוא היה מעורב ביוזמה להקמת הגדוד הארצישראלי בשירות הבריטים ומעורבותו זו הביאה לידי מחלוקת קשה בינו לבין ידידו–מורו א"ד גורדון . בשנת 1919 היה בין ששת מייסדי "אחדות העבודה , " שחתרה להקמת מפלגת פועלים אחת , ושימש מזכירה הראשון . משלא עלה יפה הניסיון להביא להקמת מפלגת מעמד אחת , עלה רעיון הקמתה של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים , שלטבנקין היה חלק מרכזי בניסוח יסודותיה . בשנת 1921 הצטרף יחד עם חבורה מפועלי כינרת ואחרים מבין מי שנקראו אז " פועלים ישנים " ל " גדוד העבודה " בעיןחרוד . כשפרץ שם הוויכוח שהביא לפילוג ב1923– בדבר מרכזיותה של ההתיישבות השיתופית , היה טבנקין מן המניעים העיקריים להקמת תנועה ארצית של קיבוצים . הוא עמד בראש " קיבוץ עין–חרוד , " שהיה גרעין ראשון לתנועה קיבוצית . מכאן המשיך , בשנת , 1927 בהקמת " הקיבוץ המאוחד . " הוא ניסח את הרעיונות המרכזיים של הקיבוץ המאוחד : א . " קיבוץ הסתדרותי " שמשמעו עמידה לרשות ההסתדרות ומילוי משימות מטעמה ; ב . קיבוץ אוטונומי , הבנוי מקיבוצים עצמאיים הנתונים למרות משותפת ; ג . קיבוץ פתוח לכל יהודי , ציוני , חבר ההסתדרות ודובר עברית ; ד . ביסוס ההתיישבות באמצעות פיתוח כל מקורות ההכנסה האפשריים ולא מתוך הסתמכות על חקלאות בלבד ; ה . הימנעות מהגבלת גודל היישובים ( שלא כתנועות קיבוציות אחרות שביקשו לשמור על מסגרות מצומצמות יותר , ( דבר שהתבטא במילים " קיבוץ גדול וגדל ;" ו . ראיית התנועות החלוציות בגולה כשלוחות של הקיבוץ המאוחד בארץ . הקיבוץ המאוחד בהנהגתו המרכזית של טבנקין ידע גידול והתפתחות סוערים עשרים שנים רצופות והקיף יותר ממחצית התנועה הקיבוצית כולה . מיד לאחר מלחמת העולם השנייה מנה הקיבוץ המאוחד 16 , 224 חברים וחברות ב46– יישובים , שהיו 51 . 4 % מכלל התנועה הקיבוצית . גורם מכריע בגידול הזה היה הקשר ההדוק עם תנועת "החלוץ . " טבנקין , בשליחויותיו המרובות אליה , הצליח להרחיבה לתנועת עם של חלוצים המכינים את עצמם לעלייה לארץ , והיא כללה רבבות מתוך התנועות החלוציות בתפוצות והשפעתה נתפרשה על מאות אלפים , על ידי פיתוח ה"הכשרות" החלוציות . את שלד פעיליה גיבש בסמינרים שיזם למאות חברים והם שניהלו את תנועת העם הזאת . במרוצת הזמן הוסיף טבנקין לתיאור משנתו הציונית את המילה "קטסטרופלית . " זו נבעה מניתוח ההתרחשויות המדיניות ומתחושת לב בדבר אסון קרב ליהודים וסכנה האורבת ליישוב בארץ . הוא קרא להיערכות להגנה , לאימונים , להתחזקות צבאית , הטיף להפיכת כל יישוב למבצר , ונאבק לגיוס צבא יהודי עצמאי . הרעיון של שילוב העבודה והאימונים , שעליו התבסס הפלמ"ח כמסגרת צבאית מגויסת המקיימת את עצמה בעבודה , ממנו יצא והוא גם דאג להוציאו לפועל . השמדת היהודים באירופה , וחיסול הרזרבה החלוצית הענקית של "החלוץ" ושלוחותיו , קטעו את התנופה הציוניתהסוציאליסטית . לאחר המלחמה השתנו בהכרח פניה של ההגשמה הציונית , וטבנקין התקשה למצוא דרכי הגשמה מתאימות לשינוי הזה . טבנקין מצא עצמו מעורב בוויכוחים החשובים של זמנו . מחלוקת הסתדרותית קשה סבבה סביב מידת עצמאותו של הקיבוץ המאוחד . בשנת 1934 נאבק בבן–גוריון , שהציע לחתום על הסכם עם הרוויזיוניסטים , והצעתו נדחתה במשאל של חברי ההסתדרות . בשנת 1937 נאבק שוב בבן–גוריון , שהיה מוכן לקבל את תוכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל הבריטית . התנגדותו נבעה משלל מניעים אסטרטגיים ותרבותיים והובלטה בה הזיקה למקומות הקשורים בעברו של העם היהודי . בשנת 1947 היה טבנקין מוכן לדחות את הקמת מדינת ישראל ולהסכים לשלטון בינלאומי בה ובלבד שלא תחולק . במשך השנים מתח ביקורת חמורה על הפקידות ההסתדרותית והאשימה באינטרסנטיות ביורוקרטית . כל חייו ראה עצמו בצד העולם שברית המועצות במרכזו . הוא לא האמין באפשרות של קיום תנועות קומונה מצליחות בעולם ללא הגב של עולם סוציאליסטי , אבל לא נמנע מקטרוג חמור על עמדות הבולשביקים , בעיקר בנוגע ליחסם ליהודים . צירוף כל הוויכוחים האלה הביא לפילוג מפא"י בשנת , 1944 ולאחריו הנהיג טבנקין את "התנועה לאחדות העבודה , " שהיתה לאחר זמן ל"מפלגה לאחדות העבודה פועלי ציון שמאל . " מלחמת העצמאות הביאה לידי איחודה עם "מפלגת השומר הצעיר" ל"מפלגת הפועלים המאוחדת" בשנת . 1948 עד מהרה התאכזב טבנקין מהמפלגה החדשה וחלק על הרוב במפ"ם על מה שנראה לו כהזדהות לא ביקורתית עם העולם הבולשביקי . הוא דחף לפילוגה של מפ"ם ולהקמתה מחדש של "מפלגת אחדות העבודה" בשנת . 1954 בשנת , 1951 על רקע הוויכוח הפוליטי הפנימי במדינה , שהוקצן באקלים המלחמה הקרה , חל פילוג בקיבוץ המאוחד ,

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר