ארגוני פועלים וארגונים סוציאליסטיים יהודיים בארצות הברית

עמוד:42

והארוניות שבהן שמרו את כובעיהן . נוסף על כל אלה הן גם סבלו מהטרדות מיניות של מעבידיהן . בתחילה לא קידמו הגברים באיגודים המקצועיים את פניהן של הנשים בברכה , ויחסם אליהן היה רע . ואולם חרף הדחייה שנדחו היו כמה נשים יהודיות נמרצות ונחושות שכבר ספגו את רעיונות הסוציאליזם והחזיקו מעמד . פעולותיהן במהלך השביתות של 1910-1909 שינו דרמתית את מעמדן ותפקידן בתנועת האיגודים המקצועיים היהודיים . הצעירות האלה , לעתים עדיין בנות עשרה , שעבדו בתעשיית ההלבשה הראו אומץ לב ועוז רוח כבירים . הן קיימו משמרות שובתים בחודשי החורף הקרים מנשוא , הן העמידו את עצמן מרצונן במצבים שבהם ספגו מכות מידי המשטרה או נעצרו והושמו בכלא יחד עם פרוצות , הן פיתחו אסטרטגיות ארגוניות מקוריות , גייסו כסף והפיחו בתנועה מרץ ורעיונות חדשים . בנאום סוחף שנשאה ב1909– הובילה קלרה למליך בת העשרים , שהספיקה כבר להיאסר שבע–עשרה פעמים ושש מצלעותיה נשברו במהלך כמה שבועות של התנגשויות סביב משמרות שובתים , ל"התקוממות ה , " 20 , 000– שביתת הנשים הגדולה הראשונה בהיסטוריה האמריקנית . שנה לאחר מכן עמדה 8 סי אברמוביץ' בראש קבוצה של נשים משיקגו , שחשו כי אינן יכולות לתפקד בדרך יעילה במסגרת האיגודים הקיימים והקימו איגוד משלהן , האיגוד המאוחד של פועלות תעשיית ההלבשה . ( ACWA ) שביתה שהיתה לנקודת–מפנה שביתת הפועלות הצעירות והתמיכה הציבורית שזכתה לה עודדו את הגברים באיגודים המקצועיים לפתוח ב"מרד הגדול" שלהם , בשנת . 1910 מטרת ארגון הפועלים בתעשיית ההלבשה היתה להגיע לניהול משא ומתן קולקטיבי לשיפור תנאי העבודה . העובדה שהיה באפשרותם לשתק את העבודה בענף כולו הפיחה בשובתים התלהבות רבה . בגיליון הפארווערטס מ27– ביולי , , 1910 התפאר המשורר אברהם לייסין בשינוי שחל בגישתם של הפועלים , והכריז כי "שישים אלף אנשי לא–כלום הם עתה שישים אלף לוחמים . " השביתה היתה נקודת מפנה בתולדות תנועת הפועלים היהודית . ככל שנעשה המאבק מר יותר , כך נעשה ברור יותר שהוא עומד לשמש מבחן למאבק–כוח בין הפועלים למעבידים , ששום צד אינו מוכן להתפשר בו . הפועלים נאבקו על מה שנתפס בעיניהם כצדק עצמו ; התעשיינים נלחמו להגן על נכסיהם ועל מה שראו בו את תמצית ההבטחה האמריקנית , הזכות להצלחה . מאבק הפועלים עורר הדים בקהילה היהודית כולה , בייחוד כשהמעסיקים שכרו בריונים שירביצו לאנשי משמרות השובתים וישברו את השביתה . לאחר ארבעה חודשים של מבוי סתום הרגישו מנהיגים בקהילה היהודית שיש לעשות משהו , שכן החיזיון הפומבי של יהודים הנלחמים ביהודים פוגע בשמו הטוב של העם היהודי . לפיכך התערבו במצב מנהיגים יהודיים בולטים ברמה הארצית , ובהם הנדבן יעקב שיף , המשפטן לואי מרשל , א' לינקולן פילן , בעל חנות כולבו מבוסטון שדגל ברפורמות , ואחרים . הם שכנעו את ההנהלה והשובתים לנצל את שירותיו הטובים של "פרקליט העם , " לואיס ד' ברנדייס , שהתמחה בתחום יחסי העבודה בתעשייה . ברנדייס ניסח "פרוטוקול שלום , " שנתן לאיגודים את ההכרה שביקשו והביא להקמת ועדת תברואה לפיקוח על תנאי העבודה במפעלים . המשא ומתן הראה שהמעסיקים והעובדים יכולים לדבר זה עם זה משום שיש להם מורשת יהודית משותפת העולה בחשיבותה על ההבדלים המעמדיים . האידיאליזם ההומניטרי שהראו מנהיגי הפועלים השאיר רושם עמוק על ברנדייס ועורר מחדש את תודעתו היהודית . לדבר הזה נודע תפקיד חשוב בהבאתו לשורות התנועה הציונית . ב1914– כבר נחשב לאחד ממנהיגיה והיה פעיל בה עד למחלוקת שנתגלעה בינו לבין ויצמן , בשנת , 1921 וגם לאחר מכן המשיך לגלות עניין בפעילות הציונית . לגל השביתות ומסעי ההתארגנות , שראשיתו בהתקוממות ה 20 , 000– ב , 1909– היתה השפעה גדולה על צמיחתם ומידת כוחם של האיגודים היהודיים . השריפה האיומה שהשתוללה בחברת "טריאנגל שירטווייסט , " שהיתה ממוקמת בקומות העליונות של בניין אש בעיר ניו יורק , נתנה דחיפה אחרונה לאיגודם של הפועלים היהודיים . במארס 1911 גרמו תנאי העבודה הלא–היגייניים והצפיפות המסוכנת במפעל לדליקה , שבה נספו 146 עובדים , רובן נשים . מספר הקורבנות הרב נגרם מכך שהכניסה לחדר המדרגות היתה חסומה בידי בעלי המפעל , שביקשו למנוע גנבות בידי הפועלות . השביתות והשריפה במפעל טריאנגל הביאו לידי כך שב1914– כבר היו יותר ממאה איגודים מקצועיים ויותר מ 250 , 000– פועלים רשומים כחברי ארגון האגודות המקצועיות היהודיות המאוחדות . בה בעת גברה השפעת היהודים בתנועה הסוציאליסטית . ב , 1913– מתוך תחושה שמספרם ופעילויותיהם מצדיקים זאת , הקימו יהודים סוציאליסטים פדרציה יהודית סוציאליסטית , שאיחדה תחת כנפיה סניפים יהודיים בכל רחבי המדינה . הפדרציה החדשה היתה גוף אוטונומי , ולמעשה מפלגה יהודית סוציאליסטית בתוך המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית הכללית . מהר מאוד צברה הפדרציה כוח ממשי בקרב הפועלים היהודיים היותר רדיקליים בארצות הברית . ב1916– כבר היו בה כ 8 , 000– חברים , שהיו כ 10 % – מכלל חברי המפלגה הסוציאליסטית האמריקנית . שנות ה20– של המאה ה20– היו תקופה סוערת בחיי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא