אבא הלל סילבר

עמוד:156

אבא הלל סילבר מארק א' ריידר דמותו של אבא הלל סילבר , ( 1963-1893 ) מנהיג יהודי אמריקני שחשיבותו גדלה והלכה בשנות ה30– וה40– של המאה ה , 20– שלטה בתנועה הציונית האמריקנית והוא היה לאחד משניים או שלושה מן המנהיגים הציוניים החשובים ביותר בזירה הבינלאומית בשנים הסמוכות להקמת מדינת ישראל , ב . 1948– סילבר נולד בליטא , הגיע לארצות הברית בילדותו וגדל בסביבת מהגרים דוברי יידיש בניו יורק . מנעוריו נמשך לציונות והיה בין מקימי המועדון הציוני על שם ד"ר הרצל . סילבר הודה כי הושפע השפעה עמוקה מהרצאותיו הפומביות של רבי צבי הירש מסליאנסקי , דרשן ציוני חוצב להבות , שאותן השמיע במועדון של "האיחוד החינוכי" בדרום מזרח העיר ניו יורק . סילבר ניחן בכישרון לשפה ולאמנות הנאום , וכבר בשלב מוקדם רכש לו מוניטין כנואם מוכשר ביידיש , בעברית ובאנגלית . ב , 1907– והוא בן ארבע–עשרה , נשא נאום לפני הכינוס הארצי של הפדרציה הציונית האמריקנית ( ששמה שונה אחר כך לארגון ציוני אמריקה . ( לאחר סיום הלימודים בבית הספר התיכון למד סילבר בו בזמן באוניברסיטת סינסינטי ובהיברו יוניון קולג , ' בית המדרש של התנועה הרפורמית שבאותה העיר . עם השלמת לימודי הרבנות , ב , 1917– החל לכהן בתפקיד רב ה"טמפל" של קליבלנד , אוהיו , אחת הקהילות הרפורמיות החשובות בארץ . במהרה התגלה כלוחם אמיץ למען מטרות חברתיות ולמען זכויות הפועלים באזורו , והיה מעורב מעורבות פעילה בעניינים יהודיים ברחבי המדינה ובתנועה הציונית . ב1919– ביקר סילבר לראשונה בארץ–ישראל . הוא התרשם התרשמות עמוקה מהישגי המתיישבים הציוניים ומתנועת העבודה החלוצית . חבורת ההנהגה שנקבצה סביב שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לואיס ד' ברנדייס , וכללה את המשפטנים ג'וליאן וו' מק ורוברט סולד ואת הרב סטיבן ס' וייז , גייסה אותו לאחר מכן למסע הרצאות למען ארגון ציוני אמריקה . הוא נסע ברחבי המדינה , סייע בקידום המטרה הציונית ועמד בחזית המחאות נגד ההגבלות על ההתיישבות היהודית בארץ–ישראל שהטילו שלטונות המנדט הבריטי . בשנות ה30– היה סילבר מראשוני המנהיגים היהודיים האמריקניים שהוקיעו את המפלגה הנאצית בגרמניה , ויחד עם הרב סטיבן ס' וייז ארגן חרם אנטי–נאצי כול–ארצי על סחורות ועל תוצרת גרמניות . עם ההסלמה באלימות נגד יהודים במרכז אירופה התגלה סילבר כדובר בולט של המחנה המיליטנטי בציונות האמריקנית , וקרא בפומבי לממשל רוזוולט ולפקידים אמריקניים אחרים לפעול ליתר התערבות בענייני אירופה למען היהודים . גישתו הלוחמנית של סילבר עמדה בניגוד להדרגתיות הזהירה של וייז ושל וייצמן , מנהיגי הזירה הציונית האמריקנית והבינלאומית . אבל לוחמנותו זו עלתה בקנה אחד עם האסטרטגיה של תנועת העבודה הציונית שהלכה והתחזקה בארץ–ישראל , והחל בשנת 1935 שלטה במוסדות העיקריים של היישוב ושל התנועה הציונית המאורגנת . סילבר , שחבר לדוד בן–גוריון , מנהיג תנועת העבודה בארץ–ישראל ויריבו של וייצמן במאבק על השליטה בתנועה הציונית , התבלט כאישיות פוליטית רבת עוצמה בזירה האמריקנית . לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נאבק עם וייז על השליטה בתנועה הציונית האמריקנית , ובכלל זאת במועצת החירום הציונית ( ששמה שונה כעבור זמן למועצת החירום הציונית האמריקנית . ( סילבר , שרכש לו בארה"ב מוניטין של נואם מוכשר ביידיש , בעברית ובאנגלית , חבר במאבקיו נגד וייצמן לבן-גוריון , אך פתח אחרי הקמת המדינה במאבק פוליטי עמו על השליטה בעניינים ציוניים ויהודיים בתפוצות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא