מעורבות יהודית בתנועות רדיקליות וסוציאליסטיות

עמוד:26

מכל מקום , בשעה שברית המועצות השקיעה מאמץ גדול בניסיון לספק תעסוקה לאוכלוסייה היהודית הענייה רובה ולזכות בתמיכה פוליטית בקרבה , סביר לראות ביבסקציה גוף שנטל את הציפיות המופשטות שטיפח הסוציאליזם היהודי לפני 1917 והפך אותן למציאות במדינה הקומוניסטית של שנות ה . 20– את שיעור העשייה ממחישים הנתונים הרשמיים שלהלן , שהם אמינים לפחות בחלקם . בשיא הפעילות , בנקודות זמן שונות בין 1928 ל , 1932– נוסדו ברפובליקות הסובייטיות של אוקראינה וביילורוסיה כ 1 , 100– בתי ספר "פרולטריים , " דוברי יידיש , ולמדו בהם 160 , 000 תלמידים ; כמו כן נוסדו כתריסר עיתונים ; 67 בתי משפט שפעלו בשפת יידיש ; וארבעה מכוני מחקר ללימודים יהודיים . ברחבי ברית המועצות פעלו כ20– תיאטראות יהודיים מקצועיים ביידיש ( ובכלל זאת התיאטרון הממלכתי היהודי המפורסם של מוסקבה , בהנהגתו של שלמה מיכאלס ;( מספר הספרים ( הכותרים ) ביידיש שראו אור בכל שנה עמד בשיאו על 600 ( ר' גם הערך מודרניזציה וחילון של יהודי רוסיה ואוקראינה במדור חיים יהודיים מודרניים בתפוצות . ( על היקפו של המסע ליישוב יהודים על אדמות חקלאיות מעידה העלייה באוכלוסיית החקלאים היהודיים מכ 50 , 000– בשנת 1913 לכ 220 , 000– בשנת . 1928 בנסיבות האלה קל להבין כי החלטת המשטר הסובייטי ב1928– להקים אזור יהודי בבירוביג'אן שבמזרח הרחוק – אזור שהוכרז מחוז יהודי אוטונומי ב – 1934– התקבלה בציבור רחב למדי , אם כי בקרב השמאל שמחוץ לברית המועצות יותר מאשר בתוכה , כצעד נוסף בתהליך "בניית האומה" היהודית . ואולם , בפועל , קצה הפתאומי של המדיניות הכלכלית החדשה בשנים 1930-1928 בעטייה של פנייה מאסיבית לתיעוש מזורז ולקולקטיביזציה של החקלאות – שינוי הכיוון שהיסטוריונים מכנים "השבר הגדול , " "מהפכת סטאלין" או "המהפכה השלישית" – גרר תפנית גם במדיניות המשטר כלפי היהודים . עם הסטת הדגש מחקלאות לתעשייה , ומאזורי הספר ההיסטוריים לפנים הארץ , לא נותרה עוד עילה לפייס את שאיפותיהם הלאומיות של האוקראינים והביילורוסים , ולצורך העניין – של היהודים . ב1930– פורקה היבסקציה ומאמצע שנות ה , 30– אין עוד עוררין על כך , היתה שקיעה בכל ההיבטים של בניית האומה היהודית ( ובכלל זאת בבירוביג'אן . ( ברוח התקופה צצה ועלתה מחדש האידיאולוגיה הבולשביקית , שראתה בהיטמעות פתרון לשאלה היהודית , כעיקרון המנחה את המדיניות המעשית . כשנתקבלה החוקה הסובייטית החדשה של , 1936 שהוכרז בה כי הושלם חיסולם של המעמדות העוינים את המהפכה – הפיאודלי והבורגני – נפתחו השערים לתחרות חופשית בתחומי החינוך והתעסוקה . ככלל ניתן לומר שהדור הצעיר של היהודים נאחז בשקיקה בהזדמנויות החדשות , עבר עליו תהליך גובר והולך של רוסיפיקציה , היתה לו מוביליות חברתית מהירה כלפי מעלה ושורשיו היהודיים נעשו קלושים יותר ויותר . ירידתן של היידיש כשפה הלאומית ושל היהדות כדת המורשת הונעה אפוא גם מלמטה ולא רק מלמעלה . יחד עם זאת יש לציין כי סיפוח מזרח פולין , המדינות הבלטיות , בסרביה וצפון בוקובינה , ב , 1940-1939– והפלישה הגרמנית לברית המועצות ב1941– הולידו רגיעה זמנית במגמות הרוסיפיקציה שאפיינו את התקופה שלפני המלחמה – ובהקשר הזה בולט ביותר ייסודו של הוועד היהודי האנטיפאשיסטי ב , 1942– ועיתונו , ביידיש , אייניקייט . לרגע קצר צפו ועלו תקוות מחודשות , שרעיון הסינתזה בין הסוציאליזם בגרסתו הקומוניסטית לבין בניית האומה היהודית עשוי להתחדש ברגע שיושג הניצחון על גרמניה הנאצית . אבל סטאלין רצה אחרת . בשנים 1949-1948 פורקו כל המוסדות הדוברים יידיש ; ורבים מן הסופרים ומן הפעילים הבולטים ביותר במסגרתם הוצאו להורג . בין אם תיאורטית היתה הגרסה הקומוניסטית של הסוציאליזם היהודי ניתנת ליישום בטווח הארוך ובין אם לאו , היא הגיעה בזאת לקצה הטראגי . אחרי מהפכת 1917 בפולין ב , 1920– שנתיים לאחר ייסודה של פולין העצמאית החדשה , יוצבו גבולותיה ובאוכלוסייתה היהודית היו אז קרוב לשלושה מיליונים נפש . המפלגות הסוציאליסטיות היהודיות ניצבו בפני מציאות שונה מזו שרווחה בברית המועצות . בין שתי מלחמות העולם התירה בכל זאת המערכת הפוליטית בפולין , אף שנעשתה פחות ופחות דמוקרטית ויותר ויותר רודנית , לפסיפס יוצא מגדר הרגיל של מפלגות ( בין אתניות או פולניות , גרמניות , אוקראיניות או יהודיות ) לפעול באופן חוקי . אפילו נוכחותה של המפלגה הקומוניסטית , שהוצאה רשמית אל מחוץ לחוק , היתה מורגשת הודות לפעילותה באמצעות ארגוני כיסוי . ( ראוי לציין כי התנועה הסוציאליסטית היהודית הקטנה בגליציה , אזור שהיה כלול באימפריה ההאבסבורגית עד שנת – 1918 שאז עבר לתחומה של פולין העצמאית – היתה צריכה לעמוד בפני המציאות הזאת מאז היווסדה , בראשית המאה . ( לפיכך , לב 5 נד , לפועלי ציון ולשאר ארגונים סוציאליסטיים יהודיים , שבמידה רבה נאלצו לפעול בחשאי ברוסיה הצארית , לא נותרה ברירה אלא להעמיד את האידיאולוגיות הוותיקות שלהם למבחן במסגרת תחרות פתוחה שנועדה למשוך את תמיכת הציבור ולהגדיל את מספר חבריהן . מבחינה מעשית המשמעות היתה שהשמאל מצא את עצמו חשוף עתה לאמת שהיה יכול להתעלם ממנה בתקופה שטרם המלחמה . כי על

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא