|
|
עמוד:303
( שנחשבה לחסרת דקדוק ותוארה לעתים תכופות כאילו היתה לא יותר מקרקור של עופות ופעיית בהמות . ( מנדלסון עצמו , שעדיין השתמש ביידיש המערבית במכתביו לארוסתו , תיאר את ה"טייטש" ששימש אז ביסוד החינוך היהודי גם בגרמניה ובשאר ארצות המערב כתרגום "בלשון עילגים מקולקל ומושחת מאוד , תגעל בה נפש הקורא היודע לדבר צחות . " מפעל התרגום הגדול של התנ"ך לגרמנית ספרותית מודרנית ( שיזמו וביצעו מנדלסון ועוזריו ) בא , בין השאר , לעקור את ה"טייטש" מן החינוך היהודי ולהמירו בגרמנית תקנית מודרנית . תנאי החיים החברתיים והכלכליים סייעו למגמה אנטי–יידית זו , והיידיש הוחלפה בפי מרבית יהודי גרמניה – לרבות אלה ששמרו אמונים בקנאות לדת היהודית ומצוותיה – בגרמנית . מכאן ואילך , ובמשך כל המאה ה , 19– נמשכה התפתחותה של היידיש בעיקר במזרח אירופה . ההשכלה , אמנם , הביאה גם לכאן את ההתנגדות ליידיש ( להוציא משכילים בודדים שלא היו שותפים להתנגדות זו , כגון י"ש ביק וי"מ ליפשיץ , ( אלא שההשפעה של ההתנגדות המשכילית הזאת שולית , הן משום שתנאי החיים של ההמונים היהודיים עדיין אינם מאפשרים מגע של ממש עם לשון המדינה ( רוסית , פולנית ) והן משום שהיידיש מקבלת חיזוק רב מן התנועה החסידית , שהשפעתה גוברת והולכת במהירות בחלקים רבים של המרחב היהודי המזרח אירופי . החסידות היא הראשונה שהעלתה את היידיש למעלת לשון קודש יהודית , ייחסה ליידיש קד שה וכתבה בה ספרים מקוריים ( ולא רק תרגומים ועיבודים ) בעלי תוכן דתי רוחני מובהק , כגון ספרות ה"שבחים" ( שבחי הבעש"ט , ( ששימרה מסורות בדבר מעשיהם ואמירותיהם של הצדיקים המפורסמים , וסיפורי המעשיות האלגוריים המופלאים של ר' נחמן מברסלב ( אף כי גם ספרי ה"שבחים" וגם סיפורי ר' נחמן היו קיימים גם בנוסחים עבריים לא דקדוקיים , שההשפעה של היידיש ניכרת בהם ביותר . ( החסידות גם עשתה שימוש מוצלח ביותר ביידיש כבמכשיר פוליטי , שאפשר לה לעצב את תודעת השכבות היהודיות החברתיות הנמוכות ולקנות את אהדתן . דבר זה הביא באורח כמעט פרדוקסלי ליצירת ספרות יידיש מודרנית בידי משכילים , שנוכחו כי מאבקה של ההשכלה לא יישא פרי אם לא ייזקק גם הוא ליידיש ויילחם בהשפעת הספרות החסידית בלשון היכולה להגיע אל כלל ציבור דוברי ודוברות היידיש ( הספרות המשכילית העברית , שהחלה אף היא להיווצר באותה תקופה , פנתה כמעט רק לקורא ממין זכר , שספג חינוך יהודי מסורתי בחדר ובישיבה . ( גם באזורים שלא היו נתונים להשפעתה המיידית של החסידות , כגון ליטא המתנגדית , נוצרה ספרות משכילית ביידיש ( כגון בסיפוריו של הסופר הווילנאי אייזיק מאיר דיק , ( שאמנם היתה חריפה פחות בביקורתה ונוקבת פחות בסאטירה שלה , ואף היא הופנתה לכאורה בעיקר לקוראת ולא לקורא , אם כי קראוה ללא ספק גם גברים . כאן זכתה ספרות היידיש החדשה לראשית הפופולריות הנרחבת שלה , שהיתה לאחד מסימניה במחצית השנייה של המאה ה . 19– כך החלה להיווצר , בערך באמצע המחצית הראשונה של המאה ה , 19– תרבות ספרותית מודרנית בלשון יידיש ; תרבות ששמה לה למטרה להיאבק גם בתנאי החיים וגם באורחות המחשבה והאמונה של היהדות מן העידן הפיאודלי ולהפיץ בקרב ההמונים היהודיים את ערכי ההומניזם האירופי – הפרקטיים ( תיקון חיי הכלכלה וחיי המשפחה , היגיינה , שינוי אורחות החינוך , ( האמוציונליים ( טיפוח הרגשות , עידון החושים , הבלטת הערך של האהבה , הגברת הרגישות האסתטית ) והקוגניטיביים ( עידוד חשיבה רציונלית – לא אנטי–דתית דווקא – ועיסוק במדעים ובהגות . ( התרבות הספרותית הזאת הסתעפה בהדרגה במשך המאה ה19– והגיעה משכילים שנוכחו כי מאבקה של ההשכלה לא יישא פרי אם לא ייזקק ליידיש , החלו להוציא באודסה ביידיש בשנת 1862 כתב עת בשם "קול מבשר , " כנספח לשבועון העברי "המליץ . " כתב העת המשיך להופיע באודסה כשבועון עצמאי גם לאחר העברת "המליץ" לסנט פטרבורג והתקיים עד שנת 1878
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|