מעורבות יהודים בתנועות פוליטיות רדיקליות במזרח אירופה

עמוד:30

התקווה לכינונה של רוסיה כמונרכיה חוקתית אינה עתידה להתממש , החלו הציפיות לדעוך . לתחושת התסכול הכללית היתה שותפה גם האוכלוסייה היהודית של רוסיה , ש 94 % – ממנה חיו ב"תחום המושב" ובמחוזות "פולין הקונגרסאית" בגבולה המערבי של האימפריה הרוסית , והיוו כ 4 . 5 % – מכלל אוכלוסיית האימפריה . התנועה הקיצונית ברוסיה התגבשה בשנות ה70– של המאה ה , 19– עם הקמת "נארודנאיה ווליה" " ) רצון העם , ( " ארגון אגרארי פופוליסטי שדגל בהפלת השלטון בדרכים אלימות . ומאחר שהתנועה הרדיקלית ברוסיה ראתה בחזונה חברה סוציאליסטית אוטופית , שכל אזרחיה , בלא הבדל לאום ודת , יהיו שווי זכויות , היא שימשה מוקד משיכה גובר והולך ליהודי רוסיה . בתחילת שנות ה , 70– תחת שלטונו של צאר ליברלי שנתפס כמיטיב עם היהודים וביטל או עי = ן חוקים אנטייהודיים רבים , תאמה השתתפותם של יהודים בנארודנאיה ווליה את חלקם היחסי באימפריה . ( 4 % ) אך מחקרים חדשים מראים כי עד 1879 הוכפל אחוז היהודים שהיו חברים בארגון , ובסוף העשור הם היו 7 . 6 % מחבריו . רצח הצאר אלכסנדר השני במארס 1881 בידי חמישה חברי הארגון העלה לשלטון את הצאר אלכסנדר השלישי . ( 1894 -1881 ) עלייתו לשלטון סימנה את ראשיתה של תקופת דיכוי וריאקציה . הפוגרומים של השנים 1882-1881 ותחילתה של ההגירה היהודית ההמונית מרוסיה תרמו לרדיקליזציה נוספת של החברה היהודית , אשר אימצה לה כעת את סיסמת ה"אוטואמנסיפציה . " בתקופת שלטונו של הצאר אלכסנדר השלישי נחקקו חוקים אנטי יהודיים חדשים , כולל חוקי מאי , 1882 שצמצמו עוד יותר את גבולות האזור המותר למגורי יהודים ב"תחום המושב , " ואת מכסות הסטודנטים היהודיים המתקבלים לחינוך התיכוני והגבוה . עקב כך עלה , במחצית השנייה של שנות ה80– של המאה ה , 19– עלייה חדה מספר היהודים שהיו חברים בתנועות רדיקליות , ושיעורם מוערך ב 25 % -20 % – מכלל חבריהן . חמישה מתוך שבעת המנהיגים הבולטים של נארודנאיה ווליה בשנים 1887-1884 היו ממוצא יהודי ( אברם בך , בוריס אורזיך , נתן בוגראז , זכארי קוגן וחיים לב שטרנברג . ( ההערכה היא שבשנות ה80– של המאה ה , 19– ככלל , היו היהודים 16 % מפעילי החוגים הרדיקליים ברוסיה , דבר המורה על כך שבין שנות ה70– לשנות ה80– הוכפל מספר היהודים הפעילים בתנועות האלה . בשנות ה90– של המאה ה19– ובתחילת המאה ה20– היה ריבוי במספר תנועות המחתרת הקיצוניות באימפריה הרוסית , שנחלקו , חלוקה גסה , בין הזרם הפופוליסטי–רדיקלי לזרם המארקסיסטי–סוציאליסטי . לקראת סוף 1901 הקימו התומכים בפופוליזם הרוסי את מפלגת המהפכנים הסוציאליסטים , הס"ר ( סוציאליסטים רבולוציוניים . ( הס"ר משכה לשורותיה רבים מן הבולטים ביהודי רוסיה , בהם חיים ז'יטלובסקי ושלמה זנבל רפופורט ( אנ–סקי . ( היהודים בלטו במיוחד בהנהגת המפלגה , ובין שנות ה90– לשנת 1905 הם היו , על פי ההערכה , כשליש מתוכה . כמעט 15 % מהנציגים בוועידת היסוד של המפלגה היו בעלי רקע יהודי . יתר על כן , גריגורי גרשוני היהודי הוא שייסד את "הארגון הלוחם" של המפלגה , זרוע טרוריסטית ששמה לה למטרה להתנקש בחייהם של נושאי משרות גבוהות ברוסיה . אחד מבין שני המנהיגים העיקריים של הארגון הלוחם – יבנו אזף , הפרובוקטור הידוע , היה אף הוא בעל רקע יהודי . ההערכה היא שכמחצית מהחברים הפעילים של הארגון הלוחם היו יהודים . התנועה הסוציאל–דמוקרטית , שזכתה לפופולריות ברוסיה לראשונה בשנות ה90– של המאה ה , 19– משכה אליה יותר יהודים מאשר התנועה הפופוליסטית , שפנתה בעיקר לאיכרים . הצטרפות בולטת של יהודים אל שורותיהן של מפלגות סוציאליסטיות כלליות החלה ב"פולין הקונגרסאית , " עשרת המחוזות המערביים ביותר של האימפריה הרוסית שסופחו אליה ב , 1815– והיו בעלי אוטונומיה מסוימת תקופה ארוכה . בשנות ה90– התחרו ביניהן שתי מפלגות סוציאליסטיות , המפלגה הסוציאליסטית הפולנית , ה , PPS– והמפלגה הסוציאל–דמוקרטית של ממלכת פולין , ה . SDKP– סטניסלב מנדלסון , יהודי יליד ורשה , מילא תפקיד חשוב בהקמת המפלגה הסוציאליסטית הפולנית ב . 1892– רוזה לוקסמבורג מילאה בשנה שלאחר מכן תפקיד חשוב בהקמת ה . SDKP– בגלל רדיפות המשטרה חדלה מפלגה זו לפעול בתחומי האימפריה יהודים במספר רב הצטרפו למפלגות סוציאליסטיות . בתמונה משנת : 1907 רוזה לוקסמבורג , שמילאה תפקיד חשוב בהקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של פולין ובהנהגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית , נואמת בקונגרס האינטרנציונל השני בשטוטגרט

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא