דיונים : על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס

	דיונים : על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס מחבר: ניקולו מקיוולי שנת ההוצאה: 2010 מילות מפתח: מקיאבלי, ניקולו; מוסדות מחוקקים; מחשבה מדינית; מדינה; תרבות פוליטית; מקייאבלי, ניקולו; מקיאבלי, נ.; מקייאבלי, נ.; מקיאוולי, ניקולו; מקיאוולי, נ.; מקייאוולי, נ.; גופים מחוקקים; פילוסופיה פוליטית; מדע המדינה - פילוסופיה; פילוסופיה; פילוסופיה מדינית; מדע המדינה דיונים בעשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס הוא יצירתו המעמיקה והשאפתנית ביותר של ניקולו מקיאוולי (1469-1527). במרכז הספר עומדת השאלה כיצד מעמידים מדינה על בסיס מוצק של מוסדות, חוקים ותרבות פוליטית. בסגנון נועז ומשוחרר ממוסכמות מקיאוולי דן בתנאים להופעתן ולהתגבשותן של מדינות, בגורמים להישרדותן ובסיבות לדעיכתן. באמצעות בחינה יסודית ומפוכחת של עלייתה ונפילתה של רומא, מקיאוולי פורש יריעה מזהירה של דיונים היסטוריים־פילוסופיים באופיין ובמהותן של הבעיות הנצחיות של חיים מדיניים: החיפוש אחר ביטחון, מרכיבי העוצמה, התשוקה לחירות, השאיפה לגדולה, יכולת הקיום. הספר מכיל כמה מהרעיונות החדשניים ביותר בהיסטוריה של המחשבה המדינית והוא היה מקור השראה להוגים ולמנהיגים במשך מאות שנים. ביסוד מחשבתו של מקיאוולי עומדת ההכרה שהאדם הוא יצור שאפתני ומסוכן. הדרך היחידה להציל אותו מעצמו היא להביא אותו לידי שיתוף פעולה עם בני־מינו, ואפילו להקרבה למענם. מהי הנוסחה המאפשרת להפוך אוסף של פרטים אנוכיים לחברה של אזרחים טובים? מקיאוולי מציע את ההסברים, מתאר את המכשולים, ומתווה את הדרך לגאולה ולתהילה. אל הספר נושא/נושאים: , מדע המדינה, ספרות מקור תוכן הספר: דיונים תוכן העניינים מבוא ספר ראשון מבוא 1 כיצד נוצרו ערים בכלל, ומה הייתה ראשיתה של רומא בפרט 2 מכמה סוגים הן הרפובליקות ומאיזה סוג הייתה הרפובליקה הרומית 3 אילו אירועים הביאו ליצירת הטריבונים של הפלבאים ברומא, דבר שעשה את הרפובליקה מושלמת יותר 4 השסע בין פשוטי העם ובין הסנאט הרומי עשה את הרפובליקה הזאת חופשייה ובעלת עוצמה 5 בידי מי עדיף להפקיד את השמירה על החירות, בידי העם או בידי רמי המעלה; ולמי יש מניע חזק יותר לעורר מהומות, לאלה הרוצים לרכוש או לאלה הרוצים לשמר 6 האם היה אפשר להסדיר ברומא צורת ממשל שתמנע את האיבות בין העם לסנאט 7 עד כמה נחוצה הגשת אישומים ברפובליקה כדי לשמר את חירותה 8 בה במידה שהתביעות לדין מועילות לרפובליקות, כן הרסניות הן הדיבות 9 כמה נחוץ להיות יחיד כשרוצים לסדר רפובליקה מחדש, או לתקנה כליל מבלי להתייחס לסדריה העתיקים 10 כל כמה שראויים מייסדיה של רפובליקה או ממלכה לשבח כך ראויים לנאצה מייסדיה של עריצות 11 על הדת של הרומאים 12 כמה חשוב להביא בחשבון את הדת, ואיך נהרסה איטליה, שהחסירה זאת הודות לכנסייה הרומית 13 איך השתמשו הרומאים בדת כדי לשוב ולסדר את העיר, לצאת למלחמות ולעצור את המהומות 14 הרומאים פירשו את אותות העתיד לפי הצורך, וכשנאלצו לא לשמור על הדת, הראו בתבונה כאילו הם שומרים עליה; ואם מישהו בפזיזות בז לה, הענישוהו 15 הסמניטים ניסו למצוא בדת תרופה אחרונה למצבם הקשה 16 עם שרגיל לחיות תחת מרותו של נסיך, אם הוא נעשה חופשי בגלל מקרה כלשהו, מתקשה להחזיק בחירות 17 עם מושחת שהגיע לחירות, רק בקושי רב מאוד יכול להשתמר חופשי 18 באיזה אופן אפשר לשמר שלטון חופשי בערים מושחתות, אם הוא כבר קיים; ואם אינו קיים, באיזה אופן לסדרו 19 לאחר נסיך מצוין יכול נסיך חלש להשתמר; אבל אחרי נסיך חלש אי־אפשר לשמר שום ממלכה עם נסיך חלש נוסף 20 שני נסיכים בעלי מידות טובות, זה אחרי זה ברצף, מביאים לתוצאות גדולות; לרפובליקות מסודרות היטב יש בהכרח רצף של שליטים בעלי מידה טובה, וכך גדולות רכישותיהן והתרחבויותיהן 21 עד כמה ראויים לגנאי נסיך ורפובליקה החסרים צבא משלהם 22 מה צריך לציין במקרה של שלושת ההוראטים הרומאים ושלושת הקוריאטים האלבים 23 אין לסכן את כל הפורטונה מבלי לסכן את כל הכוחות; ולכן, לעתים תכופות דבר מזיק הוא לשמור על מעברי הרים 24 הרפובליקות המסודרות היטב קובעות שכר ועונש לאזרחיהן, ולעולם אינן מקזזות את זה עם זה 25 מי שרוצה לשנות שלטון (מונרכי) ותיק לעיר חופשייה, עליו לשמור למצער את צלם של הסדרים הישנים 26 נסיך חדש חייב לעשות הכל חדש בעיר או בארץ שהשתלט עליה 27 לעתים נדירות מאוד יודעים בני אדם להיות רעים לגמרי או טובים לגמרי 28 מה הסיבה שהרומאים היו פחות כפויי טובה מן האתונאים כלפי אזרחיהם 29 מיהו כפוי טובה יותר, עם או נסיך 30 האמצעים שצריכים נסיך או רפובליקה לנקוט כדי להימנע מן המידה הרעה הזאת של כפיות טובה; ואלו שצריכים לנקוט מצביאים או אזרחים כדי שלא להירמס בעטייה 31 על כך שהמצביאים הרומאים מעולם לא נענשו בצורה חריגה על טעות שטעו; ומעולם גם לא נענשו כאשר נגרמו לרפובליקה נזקים בגלל אזלת ידם או בגלל החלטותיהם השגויות 32 רפובליקה או נסיך אסור שיעכבו הענקת הטבות לאנשים עד שיזדקקו להם 33 כאשר צומחת בעיה, בתוך מדינה או נגד מדינה, מדיניות של השתהות מועילה יותר מאשר מדיניות של התעמתות ישירה עם הבעיה 34 הסמכות הדיקטטורית היטיבה עם הרפובליקה הרומית ולא הזיקה לה; ואיך הסמכויות שהאזרחים נוטלים לעצמם, לא אלו הניתנות להם בהצבעות חופשיות, הרסניות לחיים האזרחיים 35 מדוע הזיקה יצירת הדקמוויראט ברומא לחירותה של הרפובליקה הזאת, אף שנוצר בהצבעות ציבוריות וחופשיות 36 אל לאזרחים שהחזיקו במשרות הגבוהות לזלזל בנמוכות יותר 37 אילו מהומות הוליד החוק האגררי ברומא; ועל כך שברפובליקה, חקיקת חוק המתייחס לעבר הרחוק ונוגד מנהג עתיק בעיר מעוררת מהומות קשות ביותר 38 הרפובליקות החלשות אינן נחרצות די הצורך ואינן יודעות להחליט; ואם אי פעם הן נוקטות קו פעולה כלשהו, הדבר נובע מכורח יותר מאשר מבחירה 39 תכופות רואים בעמים שונים מקרים זהים 40 הכינון של הדקמוויראט ברומא, ועל מה שיש לתת את הדעת לגביו: ובעניין זה תיבחן, בין דברים רבים אחרים, השאלה איך אפשר במקרה דומה לזה להציל רפובליקה - או להכניע אותה 41 לעבור מענווה ליוהרה, מחמלה לאכזריות, ללא ההדרגה המתאימה, זהו דבר לא־נבון ובלתי מועיל 42 באיזו קלות אפשר להשחית את בני האדם 43 אלה הנלחמים למען תהילת עצמם הם חיילים טובים ונאמנים 44 המון ללא מנהיג הוא חסר ישע; ואין לאיים תחילה, ולאחר מכן לבקש סמכות 45 אי־ציות לחוק שנחקק, במיוחד מצד מחוקקו, הוא דוגמה רעה; ולפגוע מדי יום פגיעות חדשות בעיר, הרי זה מזיק ביותר לכל מי שמושל בה 46 האנשים עולים משאפתנות אחת לאחרת; תחילה מנסים שלא להיפגע, ואחר כך פוגעים בזולת 47 עד כמה שבני אדם טועים בדברים כלליים, אין הם טועים בפרטים 48 הרוצה שמשרת ממשל לא תינתן לאדם נקלה או רע, יביא לכך שיבקש אותה מישהו נקלה מדיי ורע מדיי, או מישהו אצילי מדיי וטוב מדיי 49 אם ערים שהיו חופשיות בתחילתן, כמו רומא, מתקשות למצוא חוק שישמר אותן חופשיות, הרי שאצל אלה שכבר בתחילתן היו משועבדות, הדבר כמעט בלתי אפשרי 50 אסור שמועצה אחת או נושא משרה ציבורית אחד יוכלו לבלום את פעולותיהן של הערים 51 רפובליקה או נסיך חייבים ליצור את הרושם שהם עושים מתוך נדיבות לב את מה שהכורח מאלץ אותם לעשות 52 כדי לרסן את עזות המצח של אדם הצובר עוצמה ברפובליקה, אין דרך בטוחה יותר ומסוכנת פחות מאשר להקדים ולחסום בפניו את הדרכים שבהן הוא מגיע אל העוצמה הזאת 53 פעמים רבות העם משתוקק לחורבנו, כי הוא הולך שולל אחר מראית מסולפת של דברים טובים; ותקוות גדולות והבטחות כבירות משכנעות אותו בנקל 54 כמה סמכות יש לאדם נכבד לרסן המון משולהב 55 באיזו קלות אפשר לנהל את העניינים בעיר שבה ההמון איננו מושחת; ועל כך, שבמקום שיש בו שוויון אי־אפשר לכונן נסיכות, ובמקום שאין, אי־אפשר לכונן רפובליקה 56 לפני שמתרחשים אירועים רבי־חשיבות בעיר או בארץ, מופיעים סימנים המבשרים אותם או אנשים החוזים אותם 57 פשוטי העם נועזים ביחד, ובנפרד הם חלשים 58 ההמון חכם יותר ויציב יותר מנסיך 59 באיזו ברית או איחוד אפשר לבטוח יותר: בזו שכורתים עם רפובליקה או בזו שכורתים עם נסיך 60 איך כהונת הקונסול וכל משרת ממשל אחרת ניתנו ברומא ללא התחשבות בגיל ספר שני מבוא 1 מה הייתה הסיבה העיקרית לכך שהרומאים רכשו אימפריה - המידה הטובה או פורטונה 2 עם אילו עמים היה על הרומאים להילחם, ובאיזו נחישות הגנו הללו על חירותם 3 רומא נעשתה עיר גדולה על ידי החרבת שכנותיה ובכך שהסכימה על נקלה לקבל זרים למשרות ממשל 4 הרפובליקות נקטו שלושה אופנים כדי להרחיב את גבולן 5 שינוי דתות ולשונות, יחד עם מקרים של מבול או מגפה, מחסלים את זכר הדברים 6 איך התנהלו הרומאים כשעשו מלחמה 7 כמה אדמה נתנו הרומאים לכל מתיישב 8 הסיבה שבגללה עוזבים עמים את ארץ אבותיהם ופושטים על ארצם של אחרים 9 אילו סיבות מולידות בדרך כלל את המלחמות בין בעלי העוצמה 10 בניגוד לדעה הרווחת, הכסף אינו לב לבה של המלחמה 11 אין זו החלטה נבונה לבוא בברית עם נסיך שיש לו יותר יוקרה מאשר עוצמה 12 כשאתה חושש שיתקיפו אותך, האם עדיף להתחיל מלחמה או לחכות לה 13 על כך שמגיעים ממעמד נמוך למעמד נישא, בהונאה יותר מאשר בכוח 14 בני אדם מוליכים עצמם שולל פעמים רבות, בחשבם שיוכלו לגבור על היהירות באמצעות הענווה 15 מדינות חלשות תהיינה מהוססות תמיד בקבלת החלטות; והחלטות המתקבלות לאט מזיקות תמיד 16 עד כמה מתרחקים החיילים של זמננו מן הסדרים העתיקים 17 עד כמה צריכים הצבאות בזמנים הנוכחיים להעריך את הארטילריה; והאם יש אמת בדעה הרווחת לגביה 18 על בסיס האוטוריטה של הרומאים והדוגמה של הצבא בעת העתיקה, יש להעריך את חיל הרגלים יותר מאשר את חיל הפרשים 19 כיבושים שמבצעות רפובליקות שאינן מסודרות היטב, ואינן מתנהלות על פי המידה הטובה הרומית, מביאים לחורבנן ולא לעלייתן 20 איזו סכנה נשקפת לנסיך או לרפובליקה המשתמשים בצבא עזר או בצבא של שכירי חרב 21 הפריטור הראשון ששיגרו הרומאים למקום כלשהו היה זה שנשלח לקפואה, ארבע מאות שנים אחרי שהתחילו לצאת למלחמות 22 עד כמה שגויות פעמים רבות דעותיהם של בני האדם כשהם חורצים דעה על העניינים החשובים 23 עד כמה נמנעו הרומאים מדרך הביניים כששפטו את נתיניהם בגלל איזשהו מקרה שנדרש בו שיפוט כזה 24 המבצרים בדרך כלל מזיקים הרבה יותר משהם מועילים 25 לתקוף עיר מפולגת כדי לכבשה הודות לפילוגה, זהו קו פעולה מוטעה 26 הביזוי והגידוף מחוללים שנאה כלפי אלה המשתמשים בהם, ללא שום תועלת בשבילם 27 נסיכים ורפובליקות נבונים צריכים להסתפק בכך שניצחו; כי כשאין מסתפקים בזה, לרוב מפסידים 28 עד כמה מסוכן לרפובליקה או לנסיך לא לנקום על פגיעה שנעשתה נגד הציבור או נגד הפרט 29 פורטונה מעוורת את רוחם של בני האדם כשאיננה רוצה שהללו יתנגדו לתכניותיה 30 הרפובליקות והנסיכים שהם באמת בעלי עוצמה אינם קונים בריתות בכסף, אלא באמצעות המידה הטובה והמוניטין של הכוחות הצבאיים 31 כמה מסוכן להאמין לגולים 32 בכמה אופנים לכדו הרומאים ערים 33 הרומאים העניקו למפקדי הצבאות שלהם סמכויות מלאות בקבלת ההחלטות ספר שלישי 1 אם רוצים שדת או רפובליקה תתקיימנה לאורך זמן, צריך להשיבן תכופות אל מה שהיו בתחילתן 2 דבר חכם עד מאוד הוא להעמיד פני משוגע בזמן הנכון 3 הכרחי להרוג את בניו של ברוטוס, אם רוצים לשמר חירות שזה עתה נרכשה 4 נסיך אינו חי בביטחון בנסיכות, כל עוד חיים אלה שנושלו ממנה 5 מה גורם למלך לאבד מלכות שירש 6 על הקנוניות 7 מדוע המעבר מחירות לעבדות ומעבדות לחירות, לפעמים הוא ללא שפיכות דמים, ולפעמים הוא עקוב מדם 8 הרוצה לשנות רפובליקה חייב לבחון את טיבה 9 אם רוצים פורטונה טובה תמיד, צריך להשתנות בהתאם לנסיבות הזמן 10 מצביא אינו יכול להתחמק מקרב כשיריבו רוצה להילחם בכל מחיר 11 מי שעומד מול רבים מנצח גם אם הוא סובל מנחיתות, כל עוד הוא יכול לעמוד בפני ההתקפות הראשונות 12 מצביא נבון חייב לכפות על חייליו כל אילוץ כדי להילחם, וליטול אותו מחיילי האויב 13 במה יש לבטוח יותר: במצביא טוב שיש לו צבא חלש, או בצבא טוב שיש לו מצביא חלש 14 מהן התוצאות של השימוש באמצעים בלתי שגרתיים ובקריאות בלתי שגרתיות באמצע הלחימה 15 בראש הצבא צריך לעמוד אדם אחד ולא רבים; ריבוי מפקדים מזיק 16 בזמנים קשים מחפשים את המידה הטובה האמיתית, ובזמנים קלים מחפשים לא את האנשים בעלי המידות הטובות, אלא את האהודים יותר הודות לעושר או קרבת משפחה 17 אין לפגוע באדם ואחר כך להטיל עליו תפקיד חשוב, מנהלי או ממשלתי 18 אין דבר ראוי יותר למצביא מאשר לצפות מראש את פעולותיו של האויב 19 האם כדי לשלוט בהמון נחוצה ותרנות יותר מעונש 20 לדוגמה אחת של אנושיות הייתה השפעה גדולה יותר על הפאליסקים מאשר לכל העוצמה הרומית 21 מהיכן נובע הדבר, שעל ידי אופן התנהלות שונה מזה של סקיפיו השיג חניבעל באיטליה אותן תוצאות שסקיפיו השיג בספרד 22 נוקשותו של מנליוס טורקוואטוס ואנושיותו של ולריוס קורווינוס הקנתה אותה תהילה לכל אחד מהם 23 מהי הסיבה שבעטייה גורש קמילוס מרומא 24 הארכת סמכויות הפיקוד [על הצבאות] הביאה לשעבודה של רומא 25 על עוניו של קינקינאטוס ושל אזרחים רומאים רבים 26 כיצד נהרסת מדינה בגלל נשים 27 עיר מפולגת יש לאחד; ואין אמת בדעה שעל מנת לשלוט בערים צריך לדאוג שתהיינה מפולגות 28 על כך שיש לפקח על פעולותיהם של האזרחים, כי פעמים רבות מאחורי מעשי חסד מסתתרת תחילתה של עריצות 29 חטאי העם נגרמים על ידי הנסיכים 30 אזרח הרוצה, מתוקף מעמדו שלו, לעשות איזה מעשה טוב ברפובליקה שלו, צריך לחסל תחילה את צרות העין; ואיך יש לסדר את ההגנה על עיר כשהאויב מגיע 31 רפובליקות חזקות ובני אדם מצוינים שומרים על אותה רוח ועל אותו כבוד עצמי בכל מצב 32 השיטות שנקטו אחדים כדי לסכל שלום 33 אם רוצים לנצח בקרב, הכרח הוא לחזק את האמון של הצבא הן בעצמו הן במפקדו 34 אילו מוניטין או שמועה או דעה מביאים לידי כך שהעם מתחיל לתמוך באזרח; והאם העם מעניק את המשרות הבכירות בתבונה רבה יותר מנסיך 35 הסיכונים שמסתכן מי שמעמיד עצמו בראש המייעצים באיזשהו עניין; וככל שהעניין הזה חריג יותר, כך גדולים יותר הסיכונים 36 הסיבות לכך שהצרפתים נחשבו ועדיין נחשבים יותר מגברים בתחילת הקרב ופחות מנשים לאחר מכן 37 האם נחוצות ההתנגשויות הקטנות לפני הקרבות; ואם רוצים להימנע מהן מה צריכים לעשות כדי ללמוד להכיר אויב חדש 38 איך מפקד צריך להיות כדי שצבאו יבטח בו 39 על כך שמצביא צריך להיות מיומן בהתמצאות במקומות 40 השימוש בהונאה בניהול המלחמה הרי זה דבר מלא תהילה 41 על המולדת יש להגן, וכל דרך ראויה להגנתה, בין שכרוכה בה חרפה בין שכרוכה בה תהילה 42 אין צורך לקיים הבטחות שניתנו מתוך כפייה 43 אנשים הנולדים בארץ אחת, יש להם טבע כמעט זהה בכל הזמנים 44 פעמים רבות משיגים בפרצנות ובתעוזה מה שלעולם לא היה אפשר להשיג באופנים רגילים 45 מהו קו הפעולה הטוב יותר בקרבות סדורים: לבלום את הסתערות האויבים, ומשבלמת אותה, לתקוף אותם; או לחלופין לתקוף אותם מלכתחילה בכל הכוח 46 איך קורה שמשפחה כלשהי בעיר כלשהי שומרת על אותם מנהגים לאורך זמן 47 אזרח טוב חייב לשכוח את העלבונות האישיים למען אהבת המולדת 48 כשרואים אויב עושה טעות גדולה, יש להאמין שמאחורי זה מסתתר תכסיס 49 רפובליקה שרוצים לשמרה חופשייה זקוקה מדי יום לאמצעים חדשים; ומדוע ראוי היה קווינטוס פאביוס להיקרא מקסימוס נספח ניקולו מקיאוולי לדזנובי בואונדלמונטי וקוזימו רוצ'לאי מפתח
	עמודים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג