בין שאר הדברים הנפלאים שההיסטוריון שלנו מספר על דבריו ומעשיו של קמילוס , כדי להראות איר צריך להיות אדם מצוין , הוא שם בפיו את המילים האלה : "הדיקטטורה לא רוממה את רוחי , והגלות לא העכירה אותה " . " המילים האלה מראות שהאנשים הגדולים נשארים תמיד אותו הדבר בכל הנסיבות ; ואם הן משתנות , פעם מרוממות אותם ופעם מנמיכות אותם , הם אינם משתנים , אלא מקפידים תמיד שרוחם תהיה איתנה וקשורה לאורח חייהם , עד שכל אחד רואה שלפורטונה אין השפעה עליהם . אנשים חלשים מתנהגים אחרת , כי בפורטונה טובה הם מתבסמים ומרימים ראשיהם , ומייחסים את כל הטוב . Nee mihi dictatura animos fecit , nee exilium ademit . 277 צוטט בשינויים מליוויוס , מאז ייסוד העיר ו . 278 . 7 במקור "בכל פורטונה . " שיש להם למידה הטובה שלא הכירו מימיהם . מכאן נובע שהם נעשים בלתי נסבלים ושנואים על כל הסובבים אותם . מכאן באה אחר כך התמורה הפתאומית בגורלם ; מרגע שהם מביטים בפניו , הם מועדים לתוך הכשל המנוגד ונעשים מוגי לב ונדכאים . מכאן נובע שנסיכים כאלה חושבים בימי צרה על מנוסה יותר משהם חושבים איך להגן על עצמם , כמו אנשים שכיוון שלא ניצלו את הפור...
אל הספר