בהתייחס לעניין שנכתב לעיל , נראה לי שיש מקום לדון בשאלה מי מציע דוגמאות רבות יותר של כפיות טובה , עם או נסיך . וכדי להיטיב לדון בשאלה הזאת , אני אומר שהמידה הרעה של כפיות טובה נובעת או מקמצנות או מחשדנות . מפני שכאשר עם או נסיך משגרים אחד ממצביאיהם למשימה צבאית חשובה , שאם ינצח בה ירכוש לו אותו מצביא תהילה רבה , הנסיך או העם מחויבים לתגמל אותו בתמורה ; ואם הם מונעים מכוח הקמצנות , עד כדי כך שבמקום לתגמל אותו הם פוגעים בכבודו או מעליבים אותו ( שכן חמדנותם מונעת מהם לפצותו , ( הם טועים טעות בלתי נסלחת . אדרבה , הם ממיטים על עצמם קלון נצחי . ועם זאת , יש נסיכים רבים החוטאים בטעות זו . וקורנליוס טקיטוס מסביר זאת באמרה : "כל כך יקל לגמול רעה תחת רעה מלגמול טובה תחת טובה ; שהרי החזקת הטובה נחשבת מעמסה , הנקמה נחשבת רווח . " ואולם כשאינם מתגמלים אותו , או מוטב לומר פוגעים בו , אבל המניע שלהם אינו קמצנות אלא חשדנות , אז ראויים הן הנסיך הן העם לאיזו מחילה . ועל השימושים הללו בכפיות טובה שנעשו מהסיבה הזאת אנו קוראים הרבה ; כי אותו מצביא שרכש בדרך המידה הטובה שלטון בשביל אדונו , כשהוא גובר על האו...
אל הספר