אחרי שדנו איך התנהלו הרומאים כשהרחיבו את שלטונם , נדון כעת איך הם התנהלו כשעשו מלחמה ; ונראה בכמה תבונה הם סטו בכל פעולה שלהם מן האופן שכל האחרים נקטו , כדי להקל על עצמם את הדרך להגעה לגדולה עליונה . כוונתו של מי שיוצא למלחמה מתוך ברירה , או למען האמת מתוך שאפתנות , היא לרכוש ולשמר את מה שרכש , ולנהל אותה באופן כזה שהיא תעשיר ולא תרושש את הארץ ואת מולדתו . הכרח אפוא , הן ברכישה הן בשמירה על הקיים , לחשוב על כך שאין לבזבז . אדרבה , יש לעשות כל דבר לתועלת הקופה הציבורית . מי שרוצה לעשות את כל הדברים האלה , רצוי שינקוט את הסגנון ואת אופן הפעולה הרומיים : ראשית כל , לצאת למלחמות קצרות ובמלוא העוצמה , כמאמר הצרפתים "; כי הואיל ובאו לשדה הקרב עם צבאות גדולים , הם השלימו בתוך זמן קצר ביותר את כל המלחמות שהיו להם עם הלטינים , עם הסמניטים ועם הטוסקנים . ואם ניתן את הדעת לכל אותן המלחמות שלהם מתחילתה של רומא עד למצור על הויים , נראה שכולן הושלמו אלה בשישה ימים , אלה בעשרה , אחרות בעשרים יום . כי זה היה נוהגם : ברגע שהוכרזה המלחמה הם היו יוצאים עם הצבאות לפגוש את האויב ומקיימים מיד את הקרב . מרגע...
אל הספר