כשהכביד הרעב בעיר רומא ולא היה די באספקה הציבורית כדי להביא לסיומו , עלה בדעתו של אחד , ספוריוס מייליוס , שהיה עשיר מאוד יחסית לאותם ימים , לספק תבואה באופן פרטי , להזיז בה את פשוטי העם , ועל ידי כך לזכות בהכרת טובה מצדם . בגלל העניין הזה היו לו תומכים רבים כל כך מבני העם , עד שהסנאט , בחשבו על הבעיה שיכולה לצמוח מנדיבותו , מינה כנגדו דיקטטור והורה להוציאו להורג כדי לשים לה קץ בטרם תגדל . כאן יש לשים לב , שפעמים רבות מעשים הנראים כמעשי חסד שאי אפשר לגנותם באופן הגיוני , נעשים אכזריים ומסוכנים ביותר לרפובליקה אם אין מונעים אותם מבעוד מועד . וכדי לדון בדבר הזה ביתר פירוט אני אומר שמצד אחד , רפובליקה אינה יכולה להתקיים , ואף לא לנהל את ענייני השלטון בשום אופן טוב , בלי אזרחים בעלי מוניטין . מצד שני , המוניטין של אזרחים הוא הסיבה לעריצות ברפובליקות . ואם רוצים להסדיר את העניין הזה , צריך להתארגן בצורה כזאת שהאזרחים יהיו מפורסמים במוניטין שיועילו לעיר ולחירותה ולא יזיקו לה . ולכן , יש לבחון את האופנים שבהם הם מוציאים לעצמם מוניטין , והם למעשה שניים : ציבוריים או פרטיים . האופנים הציבוריים ה...
אל הספר