כמה קשה , כאשר מסדירים רפובליקה , לדאוג לכל אותם חוקים שישמרו אותה חופשייה , את זה מראות היטב קורותיה של הרפובליקה הרומית . אף שהוסדרו בה חוקים רבים , תחילה על ידי רומולוס ואחר כך על ידי נומה , על ידי טולוס הוסטיליוס וסרוויוס , ולבסוף על ידי [ הדקמווירים [ , עשרת האזרחים שנבחרו למלאכה הזאת , למרות זאת תמיד התגלו בניהול ענייניה של העיר הזאת צרכים חדשים , והיה צורך ליצור סדרים חדשים : כמו שקרה כשמינו את הקנסורים , שהיו חלק מאמצעי הזהירות שסייעו להחזיק את רומא חופשייה כל אותו זמן שהייתה חופשייה . כי כאשר נעשו פוסקים בענייני המנהגים ברומא , הם היו הסיבה העיקרית לכך שהרומאים איחרו מאוד להישחת . אמנם , בתחילת כינונה של משרה ציבורית זו הם שגו כשכוננו אותה לחמש שנים ; אבל כעבור זמן לא רב תוקנה השגיאה בזכות תבונתו של הדיקטטור ממרקוס , שבאמצעות חוק חדש קיצר את הכהונה במשרה הזאת לשמונה עשר חודשים ; ולזה הקנסורים שכיהנו בתפקיד התנגדו כל כך , עד שהדיחו את ממרקוס מהסנאט , דבר שהן פשוטי העם הן האבות גינו מאוד . ומכיוון שההיסטוריה אינה מראה שממרקוס היה יכול להתגונן מפני זה , הדעת נותנת שיש איזשהו ליקו...
אל הספר