כמו שדנו במקום אחר , נראה שבפעולותיהם של בני האדם , מלבד קשיים אחרים הקיימים כשרוצים לקרב דבר לשלמות , תמיד מוצאים שבסמוך לטוב יש איזה רע שמופיע בקלות רבה כל כך יחד עם אותו טוב , עד שנראה כי אין אפשרות להימנע ממנו כשרוצים להשיג את הטוב . ורואים זאת בכל הדברים שבני אדם עושים . ולכן משיגים את הטוב בקושי , אלא אם פורטונה עוזרת לך בכך שהיא מתגברת בעוצמתה על הבעיה הרגילה והטבעית הזאת . את זה הזכיר לי המאבק בין מנליוס לצרפתי , היכן שטיטוס ליוויוס אומר : "לקרב הזה הייתה חשיבות כל כך גדולה לגבי התוצאה של המלחמה כולה , עד שצבא הגאלים , שעזבו בבהלה את המחנה שלהם , עבר לשטח של טיבוד ואחר כך לקמפאניה . " כי אני סבור , מצד אחד , שמצביא טוב צריך להימנע לגמרי . pro soilemni et sacrata militia sit imperatoris pugnent ; et non signa , non ordines servent ; latrocinii modo , caeca et fortuita , conveniatur ad edictum ; nee discernatur , interdiu nocte , aequo iniquo loco , iussu iniussu sacramenti licentia sola se , ubi velint , exauctorent ; infrequentia deserantur signa ; neque auspicia observentur ; ...
אל הספר