אינסוף דוגמאות ברשומות של דברי הימים העתיקים מראות עד כמה קשה לעם שרגיל לחיות תחת מרותו של נסיר לשמר אחר כר את חירותו אם רכש אותה בגלל מקרה כלשהו , כמו שרכשה רומא את חירותה לאחר גירוש הטארקווינים . והדעת נותנת שיהיה קושי כזה ; כי אותו עם אינו אלא חיית בר , שאף אם מטבעה היא עזה ופראית , היא ניזונה תמיד בכלוב ובשעבוד ; לאחר מכן , כשהיא נעזבת חופשייה לגורלה בשדה , כיוון שאינה רגילה להיזון בו ואף אינה מכירה את מקומות המסתור , היא נופלת קרבן בידי הראשון שמנסה להחזירה לשלשלאות . אותו הדבר קורה לעם , שבהיותו רגיל לחיות כפוף לממשל של אחרים , מכיוון שאינו יודע לדון לא בהגנות הציבוריות ולא בפגיעות הציבוריות , ומכיוון שאינו מכיר את הנסיכים והם אינם מכירים אותו , עד מהרה הוא שוב כורע תחת העול , שברוב המקרים הוא כבד יותר מזה שזמן קצר קודם לכן הסיר מצווארו ; והוא מוצא את עצמו בקשיים אלו גם כאשר החומר אינו מושחת . " כי עם שהשחיתות נכנסה בו בכל אינו יכול לחיות חופשי , לא לזמן קצר ולא בכלל , כמו שייאמר להלן "'; ולפיכר , דיונינו עוסקים באותם עמים שהשחיתות לא פשתה בהם מאוד , ויש בהם יותר מן הטוב מאשר מן ...
אל הספר