דבר לא הקשה על הרומאים לגבור על העמים שסבבו אותם ועל חלק מן הארצות הרחוקות , יותר מן האהבה שרחשו עמים רבים לחירות בזמנים ההם ; והם הגנו עליה בעקשנות כה רבה עד שלא היה אפשר להכניעם לעולם אלא רק בעזרת מידה טובה חריגה . כי מתוך דוגמאות רבות יודעים לאילו סכנות נכנסו כדי לשמר את החירות או להשיבה אליהם , ואילו נקמות נקמו באלו שנטלו אותה מהם . מקריאת דברי הימים יודעים עוד , אילו פגיעות סופגים העמים והערים בגלל השעבוד . ובעוד שבזמנים האלה ישנה רק ארץ אחת שאפשר לומר עליה שיש בה ערים חופשיות , בימי קדם היו בכל הארצות הרבה עמים חופשיים ביותר . בזמנים ההם שעל אודותיהם אנו מדברים עכשיו , רואים שבאיטליה , מההרים המפרידים כעת בין טוסקנה ללומברדיה ועד החוד של איטליה , היו העמים כולם חופשיים : כך היו הטוסקנים , הרומאים , הסמניטים ועמים רבים אחרים שהתגוררו ביתר החלקים של איטליה . לעולם אין מוצאים בספרים שהיה שם איזה מלך , להוציא את אלה שמלכו ברומא ולהוציא את הרומאים כרתו ברית עם האייטולים ב 211 לפנה " ס נגד פיליפוס החמישי מלך מוקדון . ראה הערה 40 להלן . אומנס השני , מלך פרגמון , חבר לרומאים נגד אנטיוכו...
אל הספר