נראה כאילו מה שנידון לעיל - שרק סמכות הנתפסת באלימות מזיקה לרפובליקות , ולא זו הניתנת בבחירות - עומד בסתירה לבחירתם של עשרת האזרחים שנקראו בידי העם הרומי כדי לחוקק את החוקים ברומא , ובמשך הזמן הפכו לעריצים ורמסו בלי שום מורא את חירותה . מכאן שיש לשקול באיזה אופן לתת סמכות ולכמה זמן . וכשנותנים סמכות בלתי מוגבלת לזמן ארוך , היינו לשנה אחת או יותר , היא תמיד תהיה מסוכנת ותביא לתוצאות טובות או רעות , בהתאם לאנשים שהסמכות תינתן להם , אם הם רעים או טובים . ואם תיבחן הסמכות שהייתה לעשרה וזו שהייתה לדיקטטורים , נראה שזו של העשרה הייתה ללא השוואה גדולה יותר . כי כשנוצר הדיקטטור נותרה סמכותם של הטריבונים , הקונסולים והסנאט בידיהם , וגם הדיקטטור לא היה יכול ליטול אותה מהם ; וגם אם היה יכול לשלול מאחד את מעמדו כקונסול , מאחד את . Videat Consul , ne Respublica quid detrimenti capiat . 199 זוהי הנוסחה של , consultum ultimum senatus'H שם מודרני להחלטת חירום של הסנאט , המסמיכה את הקונסולים להוציא להורג אזרחים המסכנים את שלום המדינה . ראה ליוויוס , מאז ייסוד העיר ג . 4 . 200 הדקמווירים היו חבריה של מו...
אל הספר