הדבר השני שראוי לציון בנוגע לטקסט שנזכר בפרק הקודם הוא , שאין לך דבר כה יעיל לריסון המון משולהב כמו יראת הכבוד כלפי אדם כבד ראש ובעל סמכות העומד מולם ; ולא בלי סיבה אומר ורגיליוס : ולפתע איש זקן ונכבד , צדיק וגדל רוח יופיע כל העדה אז תידום וכולם לדבריו יטו אוזן ולכן , מי שהוצב בראשו של צבא שמתרחשת בו מהומה , או מי שנמצא בעיר שמתרחשת בה מהומה , עליו להציג את עצמו מול האנשים ברגע שזה קורה ביתר הדר ובדרך המכובדת ביותר שבה הוא יכול להופיע , כשהוא מעוטר בסימני התפקיד שהוא ממלא , כדי שיתייחסו אליו ביתר יראת כבוד . לפני שנים מעטות נחלקה פירנצה לשתי סיעות , פךטסקי ואךביאטי - כך הן כונו ; כשפרץ מאבק מזוין ביניהם , ידם של הפרטסקי הייתה על התחתונה ; ביניהם היה פאולאנטוניו סוךריני , בימים ההם אזרח בעל מוניטין לא מועטים , וכאשר הלך העם החמוש באותן מהומות לביתו כדי לבזוז אותו , במקרה נמצא אז בבית מסר פרנצ ' סקו , אחיו , שהיה אז הבישוף של וולטךה והיום הוא השמן . וכשהוא אך שמע את הרעש וראה את ההמון , מיד לבש את בגדיו המכובדים ביותר ומעליהם את גלימת הבישוף הלבנה , ויצא מול החמושים האלה ועצר אותם בחזותו...
אל הספר