הואיל ומדי יום קורה שנסיר כורת ברית עם נסיך אחר , או רפובליקה אחת כורתת ברית ידידות עם רפובליקה אחרת , ובדומה לכך עושים גם חוזי התאגדות והסכם בין רפובליקה לנסיך , נראה לי שיש לבחון איזו נאמנות יציבה יותר ואיזו יש להחשיב יותר , זו של רפובליקה או זו של נסיר . אם בוחנים את הכל , אני מאמין שבמקרים רבים הם דומים ובכמה מהם יש איזה שוני . אני מאמין אפוא , שהסכמים הנעשים בכפייה לא יכובדו - לא בידי נסיר ואף לא בידי רפובליקה ; אני מאמין שכאשר נוצר חשש לגורל המדינה , הן האחד הן האחר יפר את האמון ויתנהג כלפיר בכפיות טובה כדי לא לאבדה . דמטריוס , שכונה "כובש הערים , " גמל לאתונאים אינסוף טובות : לימים קרה שהובס בידי אויביו וחיפש מקלט באתונה , עיר ידידה שחבה לו חוב , אבל לא התקבל בה ; והדבר הזה הכאיב לו פי כמה מאשר אבדן חייליו וצבאו . פומפיוס , שהובס בידי קיסר בתסליה , מצא מקלט אצל תלמי במצרים , שאותו השיב בעבר אל המלכות , והוא הרגו . רואים שהייתה סיבה זהה לדברים האלה ; ואף על פי כן נהגה הרפובליקה ביתר אנושיות ופגעה פחות מאשר הנסיך . אם כן , במקום שבו נמצא הפחד , תימצא למעשה בדיוק אותה שמירת אמונים ...
אל הספר