33 כאשר צומחת בעיה, בתוך מדינה או נגד מדינה, מדיניות של השתהות מועילה יותר מאשר מדיניות של התעמתות ישירה עם הבעיה

משגדלה הרפובליקה הרומית במוניטין , בכוחות ובשטחי שלטון , השכנים , שלא חשבו קודם לכן עד כמה יכולה הרפובליקה החדשה הזאת להביא להם נזק , החלו להכיר בטעותם , אך באיחור ; ומשרצו לתקן את מה שלא תיקנו קודם לכן , הם חברו לקנוניה של לא פחות מארבעים עמים נגד רומא ; וכך היה , שבין . 192 הכוונה לאפשרות לערער על גזרי דין של פקידי ממשל . לפי מסורת אחת , את החוק הציע לראשונה פובליוס ולריוס ב 509 לפנה"ס . ראה ליוויוס , נזאז ייסוד העיר ב . 8 שאר התרופות שהרומאים הכינו לעצמם לשם התמודדות עם סכנות דחופות הם יצרו את משרת הדיקטטור ; היינו , נתנו כוח לאדם אחד שיוכל להחליט בלי שום התייעצות , ויוכל לבצע את החלטותיו בלי שום ערעור . תרופה , שכמו שהועילה אז , והייתה הסיבה לכך שהתגברו על הסכנות שאיימו עליהם , כן הייתה תמיד יעילה עד מאוד בכל אותם מקרים שהתעוררו בכל זמן שהוא וסיכנו את הרפובליקה עם התרחבותם של שטחי השלטון . לגבי המקרה הזה יש לדון תחילה כיצד כאשר קמה בעיה בתוך רפובליקה או נגד רפובליקה , בין מסיבה פנימית בין מסיבה חיצונית , והיא נעשית כה גדולה עד שהיא מתחילה להפחיד כל אחד , הרבה יותר בטוח לנקוט מדיני...  אל הספר
הוצאת שלם