מחבר: מיכאל ריז'יק

שנת ההוצאה: 2022

מילות מפתח: איטליה; קהילה יהודית בתפוצות; האקדמיה ללשון עברית; שפה עברית; יהודי איטליה; אטליה; קהילה יהודית; קהילה-יהודית; ארגון קהילה יהודית; אירגון קהילה יהודית; קהלה; אקדמיה ללשון; עברית; שפות; ידיעת הלשון העברית; לשון עברית; לשונות; יהדות איטליה

איטליה, אי־טל־י’ה, הייתה מקום חיותם הרצוף של יהודים יותר מכל ארץ אחרת באירופה. יהודים הגיעו לחצי האי האפניני לפני תקופת החשמונאים והמשיכו לחיות בו לאורך כל שנות הגלות. לא רק פליטים יהודים הגיעו לאיטליה בעקבות מרידות ומלחמות בארץ ישראל; גם ספרות ענפה עברה דרך דרום חצי האי לצפון ולמערב, מדרשים רבים וכתבי יד של המשנה והתלמוד. העברית חייתה חיים פוריים ופעילים באיטליה. כאן עברו עריכה אחרונה מדרשים רבים, וחוברו פיוטים בעברית היפה של יהודי איטליה ברוח פיוטי ארץ ישראל. באיטליה נוצרו לראשונה סוגות חדשות בכתיבה העברית: ספרות רפואה – בחיבוריו של שבתי דונולו; כרוניקה עברית – בחיבורו (המכושף) של אחימעץ בירבי פלטיאל; הסונט העברי – במחברות עמנואל הרומי; עד יצירתו של רמח"ל, שביאליק כינה אותה "המזוזה בשערי העברית החדשה".
הספר הזה מוקדש לתולדות העברית באיטליה. תשעה־עשר פרקיו עוקבים אחר העברית בחיבורים מכל הסוגים והסוגות: חיבורים מופתיים כגון של עמנואל הרומי ורמח"ל, חיבורים של "יהודים פשוטים" לרגל חתונה או בר מצוה; כתבי יד של המשנה שנכתבו באיטליה ודפוסי ליוורנו וּונציה של המשנה; תרגום של אוונגליון מן המאה השבע־עשרה; והספר הראשון לווטרינריה שתורגם לעברית במאה החמש־עשרה. עוד נדונות בספר לשונם של מדרשים ופיוטים בדרום איטליה בתקופה קדומה ואגדית, בלשון הסונט לכבוד נפולאון הראשון, בלשון הגבוהה של התפילה בנוסח יהודי רומא ובמילים העבריות ששימשו בתוך שפת הדיבור ברחובות הגטו באיטליה. אל הספר

נושא/נושאים: , היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו, בלשנות ושפות

תוכן הספר:

• בית יעקב בבית עם לועז תולדות העברית באיטליה

• עִם הספר

• תוכן העניינים

• פתח דבר

• הקדמה

• התקופה הקדומה

• פרק א: מערכת חמש התנועות והגיית יהודי איטליה

• 1. שיטת שבע התנועות ושיטת חמש התנועות בכתבי היד של המשנה מאיטליה

• 2. תהליך המעבר ממערכת של שבע תנועות למערכת של חמש תנועות

• 2.1 חילופי שורוק/חולם בהברה פתוחה בלתי מוטעמת בכ"י פ"א

• 2.1.1 שורוק בכ"י פ"א כנגד חולם בכי"ק

• 2.1.2 חולם בכ"י פ"א כנגד שורוק בכי"ק

• 2.2 חילופי שורוק/חולם בהברה סגורה מוטעמת בכ"י פ"א

• 2.2.1 שורוק בכ"י פ"א כנגד חולם בכי"ק

• 2.2.2 חולם בכ"י פ"א כנגד שורוק בכי"ק

• 2.3 חילופי u/o בהברה סגורה בלתי מוטעמת בכ"י פ"א

• o 2.3.1 בכ"י פ"א כנגד u בכי"ק

• u 2.3.2 בכ"י פ"א כנגד o בכי"ק

• 3. עדים חיצוניים

• 4. סיכום

• פרק ב: לשון המדרשים מדרום איטליה

• פרק ג: דרכי חידושי הלשון של פייטני דרום איטליה

• 1. טיב הלשון ואפיון כתב היד

• 2. השתקפותה של לשון פייטני ארץ ישראל

• 3. שימוש במילים מקראיות יחידאיות

• 4. חידושי צורה פרי עטם של פייטני דרום איטליה

• 5. שינויים סמנטיים

• 6. התפשטות חידושי הלשון של פייטני דרום איטליה

• העברית שנכתבה באיטליה

• פרק ד: הערות ללשון המכתבים העבריים מטוסקנה מן המאה החמש־עשרה

• 1. קווי לשון המשותפים לעברית האיטלקית ולעברית המשוערבת

• 1.1 פסוקית הזיקה הלא מקושרת

• 1.2 מילות השלילה "בלתי" ו"מזולת"

• 2. קווי לשון שנוצרו בהשפעת האיטלקית

• 2.1 "מן" היחס

• 2.2 בי"ת היחס

• 2.3 ה"א הידיעה והמילה "אחד"

• 2.4 אוצר המילים

• 3. נספח

• פרק ה: השימוש בצורות ההפסק של בניין נפעל במעמד הקשר במסורת יהודי איטליה ובשירת רמח"ל

• 1. הקדמה

• 2. צורות נפעל בכתבי היד של המשנה ובדפוסים קדומים

• 3. צורות הפסק במעמד הקשר בשירה העברית שקדמה לרמח"ל

• 4. צורות הפסק במעמד הקשר בשירתו של רמח"ל

• 5. סיכום

• פרק ו: מן האיטלקית היהודית לעברית: שני מקרים של תרגום בסידור התפילה

• 1. "התרת קללות", "מי שברך" ו"זכרון נפשות" בסידור מנהג בני רומא

• 2. חציית האפיקומן ואגדת שתים־עשרה הדרכים

• 3. סיכום

• פרק ז: הנשר הגדול בִּפְאֵרוֹ הסונט לכבודו של נפולאון מאת ר' משה שבתי באר עם פירוש המחבר

• 1. כותרת כללית

• 2. שתי מילים מעוטרות בציורים ובפסוקים

• 3. קטע פרוזה

• 4. קטע בפרוזה מחורזת: הסונט, ודברי שבח לאשת נפולאון ולמשפחתו

• 5. קטע בפרוזה מחורזת: הצהרה על השתחררות מכבלי המשקל הספרדי

• 6. הסונט

• 7. הפירוש העברי לסונט

• פרק ח: אמנות השירה המשפחתית במאות השמונה־עשרה והתשע־עשרה: המקרה של משפחת עמרון (עמברון) / עוזיאל מפירנצה

• 1. חתונת יהודה עמרון עם שמחה קוסקוס

• 2. בר המצווה של מיכאל שלמה עוזיאל

• 3. טקס חתן תורה של משה אליה עוזיאל

• 4. חתונת שמואל עמרון עם אלוירה למפורנטי

• הערות למסורת לשון חכמים באיטליה

• פרק ט: למבנה מערכת המשקלים בלשון חז"ל לפי מסורת יהודי איטליה: הערות ללשון המשנה על פי כתב יד פריז

• 1. קבוצת קוֹל/קֹל/קוּל

• 1.1 שמות במשקלים קוֹל/קֹל שנטייתם מוכיחה את משקלם

• 1.1.1 קוֹל: שלושה תת־משקלים לפי דרכי נטייה שונות

• 1.1.2 קֹל

• 1.1.2.1 קֹל עם שינוי u–o בנטייה

• 1.1.2.2 קֹל בלא שינוי קבוע u–o בנטייה

• 1.1.3 שמות המתועדים בשני המשקלים קוֹל/קֹל

• 1.2 שמות במשקלים קוֹל/קֹל שאינם מזדמנים בנטייה בכיפ"ס

• 1.2.1 שמות שהעיצור האחרון שלהם מוכפל בנטייה בלשון המקרא (או במסורות אחרות)

• 1.2.2 שמות שהעיצור האחרון שלהם אינו מוכפל בנטייה (או שהנטייה אינה ידועה ממסורות נאמנות)

• 1.2.3 שמות במשקלים קוֹל/קֹל שמסתיימים בעיצור שאינו יכול להיכפל

• 1.3 שמות המתועדים רק במשקל קוּל

• 1.4 שמות המתועדים בשני המשקלים קוֹל/קוּל

• 1.4.1 שמות המתועדים בשני המשקלים בצורת היחיד

• 1.4.2 שמות שמתועד בהם חילוף o–u בריבוים

• 1.5 משקלי קוֹל/קֹל (u בנטייה) החופפים למשקל קַל (קבוצת קָל/קַל)

• 2. קבוצת קֶטֶל/קָטָל/קְטָל

• 2.1 שמות במשקל קֶטֶל

• 2.1.1 שמות שנטייתם מוכיחה את משקלם

• 2.1.1.1 שמות בתנועת a אחרי העיצור הראשון בנטייה

• 2.1.1.2 שמות בתנועת i /e אחרי העיצור הראשון בנטייה

• 2.1.1.3 שמות שתנועתם הראשונה בנטייה עשויה להיות גם a וגם e /i

• 2.1.2 שמות במשקל קֶטֶל שאינם מזדמנים בכיפ"ס בנטייה המצביעה על תנועתם הראשונה

• 2.1.3 שמות בסטייה מן הנטייה הרגילה

• 2.1.4 שמות שכיחים במשקל קֶטֶל הנמצאים בכיפ"ס במשקל קַטָּל

• 2.1.5 שמות השייכים למשקל קֶטֶל וגם למשקל קֹטֶל

• 2.2 שמות במשקל קָטָל

• 2.2.1 שמות המתועדים רק במשקל קָטָל

• 2.2.2 שמות במשקל קָטָל משורשי ל"י

• 2.2.3 חפיפה עם משקל קַטָּל

• 2.3 שמות המתועדים הן במשקל קֶטֶל הן במשקל קָטָל

• 2.4 שמות במשקל קְטָל

• 2.4.1 שמות המתועדים רק במשקל קְטָל

• 2.4.2 שמות השייכים למשקל קְטָל וגם למשקלים מקבוצות אחרות

• 2.5 שמות המתועדים הן במשקל קְטָל הן במשקל קָטָל

• 2.6 שמות המתועדים הן במשקל קֶטֶל הן במשקל קְטָל

• 2.7 שמות מקצוע השכיחים בדרך כלל במשקל קַטָּל

• 2.8 שמות שריבוים מתחלף: קְטָלִים/קְטֵלִים

• 3. חילופי צורות נפוצים

• 3.1 קְטֵלָה/קְטִילָה

• 3.2 קֵלָה/קִילָה

• 3.3 קְטָלָה/קַטְלָה, קִטְלָה

• 3.4 קָטִיל/קְטִיל

• 3.5 צורת הריבוי של משקל קָטוֹל לציון nomen agentis (שם הפועֵל)

• 4. הצעת הפתרון הפונולוגי

• 4.1 הגיית שווא נע כ־a (במיוחד בראש מילה)

• 4.2 חילופי a/e

• 4.3 חילופי i/e

• 4.4 חילופי o/u

• 4.5 אי־יציבות בדגש החזק (לפי קבוצות העיצורים: למ"נ, שורקים, יתר העיצורים)

• פרק י: מכתבי היד לדפוסים: התפתחויות מסורות הניקוד בדפוסי המחזור האיטלקי בסוף המאה החמש־עשרה ובמחצית הראשונה של המאה השש־עשרה

• 1. מבוא

• 2. הנוסח

• 3. הכתיב

• 3.1 חסר ומלא

• 3.2 כתיבם של שמות חכמים

• 3.3 חט/חטא

• 3.4 מקרה חריג: כוהנים

• 4. הניקוד

• 4.1 ניקודים המעידים על ייחודי הגייה

• 4.1.1 הגיית הקמץ הקודם לחטף קמץ

• 4.1.2 שווא לפני יו"ד עיצורית מוּנעת

• 4.1.3 ניקוד אות השימוש לפני יו"ד שווּאה

• 4.1.4 ניקוד שי"ן הזיקה לפני מילת השלילה "אין" ונטיותיה

• 4.2 ניקודים המעידים על תופעות בתחום הצורות

• קרית שמע

• רבון

• רבי

• קנקן

• חלשים

• 4.3 ניקודים האופייניים למסורות לשון חז"ל בכתבי יד

• הלל (שם פרטי)

• דרכה

• יכולין

• השכל

• לדת/לדה

• מלוין

• סעודה

• אגוז

• 4.4 ניקוד המיוחד למסורת הדפוס האיטלקי בתחילתו

• אנוש

• 5. סיכום

• פרק יא: דפוס ליוורנו של המשנה ומסורות עממיות של לשון חכמים בקרב יהודי איטליה

• 1. קווים הממשיכים כנראה קווים קדומים

• 1.1 קְטִיָּה > קִטְיָה (בריה, קריה, פריה, רביה)

• 1.2 תנועת o בהברה סגורה בלתי מוטעמת

• חולין

• לוגין

• קרדם

• 1.3 ניקוד שי"ן הזיקה לפני "אין" ונטיותיה ולפני כינוי גוף

• 1.4 נֶעֱשָׂה, נֶעֱשׂוּ / נַעֲשָׂה, נַעֲשׂוּ

• 1.5 גיס

• 2. הקווים המחודשים

• 2.1 אָנוּ/אֲנוּ

• 2.2 צורת נסמך במקום צורת נפרד וצורת נפרד במקום צורת נסמך

• שעיר המשתלח

• שליח צבור, שליח בית דין

• 2.3 חילופי קל/פיעל והצטרפות כינוי המושא לפיעל

• 2.4 הצטרפות כינוי המושא לפועל בבניין קל עבר נסתר ונסתרים

• 2.5 צורת הרבים של שמות במשקל קַטָּל במשקל קְטָלִים

• הצנזורה, הנצרות והתרגום לעברית

• פרק יב: מאנים שהם מינים או מינים שהם מאנים

• 1. הרקע ההיסטורי: יחס הנוצרים למילה "מינים" ותגובות היהודים

• 1.1 לפני המאה השש־עשרה

• 1.2 המאה השש־עשרה: המאבק בתלמוד

• 1.3 התפתחות הצנזורה

• 1.4 ספרי עזר לצנזורה

• 1.5 תשובות היהודים

• 2. המילה "מינים" בדפוסי המשנה

• 2.1 הנתונים

• 2.2 בין שנת שי"ט לשנת שנ"ד

• 2.3 דפוס ונציה שס"ו

• 2.4 דפוס ליוורנו תי"ג

• 2.5 "והמלכות תהפך למינות"

• 2.6 "האומר יברכוך טובים ה"ז דרך המינות/המינים"

• 2.7 דפוסי אמשרטדם וקושטא

• 2.8 דפוסי התלמוד

• 3. מינים מניכאים בימי הביניים

• 3.1 ימי הביניים הקדומים

• 3.2 הקאתרים

• 3.3 הכופרים באיטליה

• 3.4 הכופרים והיהודים

• 4. הפירוש מינים = מאניכאים במקורות היהודיים

• 4.1 מינים = דואליסטים

• 4.2 יוסף אלבו

• 4.3 הפירוש מינין > מאני באיטליה: אליהו בחור

• 4.4 גלגולי הפירוש

• 4.5 יחסם של המלומדים הנוצרים לפירוש מינים = מניכאים

• 5. הצורה "מאנין" בדפוסים

• 5.1 הנתונים בדפוסי סדר המעמדות

• 5.2 פירושו של אברהם בן יהודה ליב סרוואל

• 5.3 דפוסים של ספר העִקרים

• 5.4 פירוש עץ שתול לספר העִקרים

• 6. רמזים לקיום הצורה "מנין"/"מניין" במקורות קדומים (להגיית המ"ם בתנועת a)

• 6.1 הכתיבים "מנין", "מנים", "מניין" בכתבי יד

• 6.2 משחק המילים במגילת אחימעץ

• פרק יג: קווי לשון בתרגום הבשורות ליוחנן בטיסטה יונה

• 1. השפעות לטיניות ואיטלקיות על העברית של יב"י

• 1.1 השפעת הלטינית

• 1.1.1 אוצר המילים ובבואות ביטויים

• 1.1.2 בבואות מתחום התחביר

• 1.2 השפעת האיטלקית

• 1.3 השפעת הלטינית והאיטלקית גם יחד

• 2. המסורות העבריות של יב"י

• 2.1 תשלום דגש לפני רי"ש והיעדרו

• 2.2 צורות הפסק

• 2.3 שלוש תופעות בנטיית הפועל

• 2.4 תופעה בנטיית השם: צורת הרבים של שמות בסיומת ־ות

• 2.5 לשון חז"ל

• 2.6 קווי לשון של יב"י הנתמכים במסורות איטליה

• 2.7 צורות המעידות על קרבה ללשון הפיוט

• 2.7.1 הפועל

• 2.7.2 השם

• 3. סיכום

• 4. נספח

• פרק יד: תרגומו העברי של ספר רפואת הסוסים ליורדנוס רופוס

• 1. מבוא

• 2. קווים האופייניים לעברית המשוערבת

• 3. השפעת הלטינית

• 4. השפעת האיטלקית

• 4.1 מילת היחס "מן"

• 4.2 הפועל עמד = היה

• 4.3 כינוי הגוף בתפקיד האוגד

• 4.4 המרכיב האיטלקי באוצר המילים

• 5. חידושים לשוניים

• 6. סיכום

• המרכיב העברי

• פרק טו: מסורת לשון חכמים באיטליה בימי הביניים המשתקפת בלשון הדיבור

• 1. רבי

• 2. פָּסוּק/פַּסּוּק

• 3. סַכִּין/סְכִין

• 4. חֲבוֹרָה/חֲבוּרָה

• 5. חֲזִיר/חַזִּיר

• 6. חָזָק, חֲזָקָה / חַזָּק, חַזָּקָה

• 7. חַמִּין

• 8. גיהנם

• 9. חָנֵק/חֶנֶק

• פרק טז: החדירה ההדדית של יסודות לשוניים עבריים ואיטלקיים בטקסטים כתובים של יהודי איטליה

• פרק יז: המרכיב העברי בדרשות האיטלקיות של ר' מרדכי דאטו

• 1. מבוא

• 2. מטרת הדרשות ויחסו של רמ"ד למרכיב העברי

• 3. המילים העבריות העשויות להיכנס לטקסט האיטלקי

• 4. הכתיב והניקוד

• 5. קווי ההגה המשתקפים ברובד העברי

• 5.1 הגיית השווא

• 5.1.1 צירי במקום שווא

• 5.1.2 שווא במקום צירי

• 5.1.3 סגול במקום שווא

• 5.2 דו־תנועה בסוף מילה

• 5.3 הנמכת תנועה

• 5.4 תשלום דגש והיעדר תשלום דגש

• 5.5 חילוף א/ה

• 6. הקווים הצורניים והצורניים־תחביריים ברובד העברי

• 6.1 נפרד במקום נסמך ונסמך במקום נפרד

• 6.2 צורות ההפסק

• 6.3 הצטרפות כינוי המושא לקל עבר נסתר

• 6.4 צורות הרבים

• 6.5 הסגוליים

• 6.6 קִטוּלּ

• 6.7 קל/נפעל

• 6.8 צורות מיוחדות

• 7. פירוק המשפט העברי במילים איטלקיות

• 7.1 המרת מיליות עבריות במקבילותיהן האיטלקיות והחלפת הסמיכות במבנה עם de

• 7.2 צירוף שמני עברי(־איטלקי) עם אֵיט/וְ

• 7.3 צירוף שתי מילים או שני ביטויים, עברי ואיטלקי, במשמעויות זהות וקרובות

• 7.4 צירוף תואר עברי למתואר איטלקי

• 7.5 שימוש באוגד איטלקי

• 7.6 היערכות מינם הדקדוקי של השמות העבריים שנכנסו לאיטלקית

• 7.7 היידוע

• 7.8 צירוף הפועל "איסירי" עם הבינוני העברי

• 7.9 המבנה הפריפרסטי באמצעות הפועל fare

• 7.10 פועלי כלאיים סינתטיים

• 7.11 'עתיד אה פארי'

• 7.12 מקרים נוספים של אינטרפרנציה או חדירה הדדית לשונית

• 8. אחרית דבר

• פרק יח: המילים העבריות בפירוש לפרקי אבות לאנשל לוי

• 1. מבוא

• 2. פירוש לפרקי אבות לאנשל לוי

• 3. מילוני היידיש המערבית מן המאה השמונה־עשרה

• 4. הערכים של סימני הניקוד בפירושו של אנשל לוי

• 4.1 קמץ/פתח

• 4.2 השווא

• 5. עניינים בתורת ההגה

• 5.1 חילופי קמץ—פתח, והפתח הקדם־אשכנזי

• 5.1.1 פתח במקום קמץ בהברה אחרונה סגורה

• 5.1.2 תשלום דגש לפני רי"ש

• 5.1.3 קמץ > פתח לפני יו"ד

• 5.2 קיבוץ לציון התנועה u בהברה סגורה בלתי מוטעמת

• e < i 5.3 בסביבת העיצורים הגרוניים ורי"ש

• 5.4 אל"ף כאם קריאה באמצע המילה: "מכאן"

• 5.5 שי"ן הזיקה בשווא

• 6. עניינים בתורת הצורות

• 6.1 תהליכים כלליים בתחום שם העצם

• 6.1.1 צורות הרבים

• 6.1.2 נסמך במקום נפרד ונפרד במקום נסמך

• 6.1.3 צורות ההפסק של הסגוליים

• 6.1.4 חילופי משקלים

• קרח

• אמת

• חָבֵר, ערב

• קהל

• דוחק

• קִטוּלּ > קְטוּל

• קַטָּלָה— קְטָלָה

• קְטָלָה—קְטֵלָה (שְׁפֵלָה)

• המשקל קְטִילָה משורשי ל"י

• בוישן

• מרחץ

• מסורת

• 6.1.5 שמות מיוחדים

• רבי

• גיהנם

• אלף

• פרנס

• 6.1.6 שמות פרטיים

• יוחנן

• נחום

• 6.2 תופעות בתחום הפועל

• הבינוני נִפְעֶה/נִפְעָה

• קיים

• מזכאי ומחיַיב

• 7. סיכום

• פרק יט: הרובד העברי הסמוי: תרגומי תַּצְלוּל מעברית לאיטלקית יהודית

• 1. הזדהות מקרית של מילה עברית ומילה איטלקית שוות־משמעות

• 2. מקרים של בחירה מודעת או בלתי מודעת של המתרגם

• 3. תרגומי מילות המפתח בתפילות

• 4. מילים נדירות

• 5. זוגות מילים

• 6. תרגומי תצלול לא ישירים

• 7. סיכום

• קיצורים וביבליוגרפיה

• כתבי יד של המשנה

• דפוסי המשנה

• כתבי היד של מחזורי איטליה

• מחקרים

• מפתחות

• מפתח המקורות

• מפתח המקורות הספרותיים

• מפתח כתבי היד והדפוסים

• מפתח המילים

• מפתח העניינים

• מפתח השמות

עמודים:

א  ב  ג  ד  ה  ו  ח  י  יא  יב  יג  יד