1. טיב הלשון ואפיון כתב היד

36 | ה ת קו פ ה ה ק ד ו מ ה שהכתיב המלא מְאַתֵּר היטב את כתב היד בין טיפוסי הלשון . נביא את הנתונים הנוגעים לתפוצתה של פריה : מדרשי משנה קלירינייפדר"כבבליירושלמיתוספתא הלכה 32062233 מלא 3007431331 חסר שתי ההיקרויות של הכתיב המלא בבבלי הן במקומות שאינם מקריים : ( א ) בערכין ב ע"ב, במובאה מן המשנה גיטין ד ה ; ( ב ) בתמורה טז ע"א, במובאה מפי ר' יהודה הנשיא . התפוצה מלמדת היטב על החלוקה בין הטיפוס הבבלי לטיפוס הארץ-ישראלי לעניין הכתיב . ייתכן שביסוד החלוקה עומד לא רק הכתיב אלא אף התצורה . מסורת הניקוד הבבלי היא כנראה היחידה שבה קיימת עדות לצורה פְּרִיָּה ורְבִיָּה במשקל 11 קְטִיָּה המקורי . הבדל בולט אחר בין הטיפוס המערבי של לשון חז"ל לטיפוס המזרחי שלו, שמוצא את ביטויו בכתיב, הוא בשמות מן המשקל קטלן המסמנים עיסוק קבוע או הרגל . הצורה קוטלן אופיינית למקורות המערביים ואילו הצורה קטלן נפוצה במקורות 12 בפיוטי אמתי בן שפטיה הצורה היא קוטלן . נביא לכך שתיבבליים ומזרחיים . דוגמות . 13 חדשים סורבן : צורה זו מתועדת פעמיים בשני פיוטים, לא בכתב היד הנדון : 14 חלילה שנים-עשר הכוות כל סורבנים ( אמתי, א...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית