מ ער כ ת ח מ ש הת נ ו ע ו ת ו ה גיי ת י ה ו ד י א י ט ל י ה | 11 46 בְהִינוּמָה ( כתובות ב א ) , 45 לַפִּילוּמָא ( שבת כב ו ) ; 44 נּוּטָרֶיקוֹן ( שבת יב ה ) ; ח ד ) ; 47 בְהִינֻוֹּמָה ( שם ג י ) . מ וֹתָר / מ וּתָר דוגמה מאלפת היא המקרה של השם המקראי מוֹתָר . בתחילת כתב היד, עד שקלים 48 מִפְּנֵי שְׁהוּאב ז, המ"ם תמיד שרוקה : מִפְּנֶי שְׁהוּא מַחֲזִיר אֶת הַמּוּתַֿר ( מעשרות ג ד ) ; מַחֲזִּיר אֶת הַמּוּתָֿר ( שם ד ג ) ; ומוּתָֿר הַעוֹמֵר ( חלה א ב ) , הַמּוּתַֿר ( פסחים ט ח ) , שֶׁהָמּוּתַֿר ( שקלים ב ג ) , מוּתַֿר שקלים חולין מוּתַֿר עשירית איפה מוּתַֿר קיני זבים קיני זבות [ . . . ] מוּתַֿרַן [ . . . ] מוּתַֿרוֹ ( שם ב ו ) . בשקלים ב ז ( אמצע תחום נקדן א, ולא חילוף הנקדנים ) , מתחלף הניקוד ונותרים שרידי התלבטויות רבים : לעתים מנוקדת הצורה בחולם ( אולי כמגמת תיקון ) , לעתים בשורוק, בכמה מקרים הניקוד כפול, ואחר כך שמונה היקרויות שבהן הוי"ו אינה מנוקדת כלל, וזאת בטקסט שכולו מנוקד בקפדנות רבה : מּוֹתַֿר עולה לעולה מוֹתַֿר מנחה למנחה מוּתַֿר שלמים שלמים מּוּתַֿר הפסח לשלמים מּוּתַֿר נזירים...
אל הספר