7. הפירוש העברי לסונט

ה נש ר ה ג ד ו ל בִּפְאֵר וֹ | 115 62 ודמות אחד יחזקאל א, טז יאמר חזק ישעיה מא, ו 63 = מצאתי און = הושע : ( א ) ול"ו בְכֹחַ, 65 בחזק יבא ישעיה מ, י שהביאותיו א"ל בי"ת שיר 64 הולך לָמ"וּדיב : ט : ראשית או"ני 67 סמכ"תי השירים ג, ד . לדב"ק טוב הוא ישעיה מא, ז 66 לשרת בבי"ת דברי הימים א כו, יב . 68 = למי מריבה = [ במ' ] כ : כד : = לרקמות תובל = תהלים : מה : באומרים לי בי"ת טו : למ"דו לשונם ירמיה ט, ד וימירו את כבודם תהלים קו, כ שעומדים בבי"ת תהלים קלה, 69 ורב טוב לבי"ת ישעיה סג, ז . למ"דו ב . אף אני אעשה זאת ויקרא כו, טז למ"וד במדבר 70 היטב ישעיה א, יז אין זה כי אם בי"ת בראשית כח, יז : [ תמצית הסעיף : משמעות התיבה לאון היא 'בכוח' . דוגמה לאון במשמעות 'חוזק' : "מצאתי און" ( הושע יב, ט ) . בהיקרות הראשונה הזאת בשיר מופיעה התיבה לאון במשמעות 'בחוזק' . כך הבאתי אותה, בלמ"ד במקום בי"ת . למ"ד מתאימה לשמש מילת יחס במקום בי"ת . הסתמכתי על פסוקים שבהם למ"ד באה במקום בי"ת : "למי מריבה" ( במדבר כ, כד ) ; "לרקמות תובל" ( תהלים מה, טז ) . בפסוקים אלו המירה הלמ"ד את הבי"ת . גם אני אשתמש בדיבורי בלמ"ד, ש...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית