פרק טו: מסורת לשון חכמים באיטליה בימי הביניים המשתקפת בלשון הדיבור

318 | המ ר כ יב ה ע בר י מילים עבריות שנכנסו ללשון הדיבור של יהודי איטליה מעידות לעתים על הגיות 5 או על צורות קדומות, ובדיקה שיטתית שלהן מאפשרת לשרטט קווי תיחום קדומות 6 בין המילים המשוקעות האלההמקשרים את מסורת יהודי איטליה למסורות רחוקות . ניתן למצוא צורות המתועדות אף בכתבי יד מאיטליה של ימי הביניים או צורות הדומות להן . השתמרותן של צורות אלו אינה מובנת מאליה, שכן גורמים רבים היו עשויים להביא להדחת הצורות הקדומות אף מלשון הדיבור . ככל קהילות ישראל, אף קהילת יהודי איטליה עברה תהפוכות רבות במשך מאות שנות תולדותיה . אמנם שלא כיהודֵי עדות רבות אחרות, יהודי איטליה לא גורשו מאדמתם ( למעט גירושים מקומיים ) , אך הללו קלטו מגורשים מארצות רבות ומשום כך הייתה לשונם חשופה 7 בכל זאת, כמה וכמה צורות המתועדות במקורות איטלקייםתדיר להשפעה חיצונית . 5 . כמו הגיית השווא כ- a במילים מעין jacodimmi = יהודים ( ריז'יק, איטליה, עמ' 64 , 120 — 121 ) ; magilla = מגילה — כך בטריאסטה, בפיימונטה, במודנה ובוונציה, לפי מילונה של מודנה ( המילון עדיין לא נתפרסם אולם המחברת הואילה באדיבותה להעמידו לרשותי ) . לדוגמה, ב...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית