3. צורות הפסק במעמד הקשר בשירה העברית שקדמה לרמח"ל

74 | ה ע ב רי ת ש נ כ ת ב ה ב א י ט ל י ה אולם על אף הדמיון האמור, המיקום הפרוסודי של צורות ההפסק בנפעל של המחבר האחד שונה ממיקומו אצל המחבר האחר ; נראה שגם התפקידים הספרותיים של צורות אלו נבדלים זה מזה בשתי השירות . אם נשווה את השימוש בצורות ההפסק בשירתם של שני האישים נוכל לעקוב אחר התפתחות השימוש הזה על ציר הזמן . 13 בקטעים הכתובים בשירה שקולה, מצאתי נתחיל מעמנואל הרומי . במחברותיו, חמישים ושלוש היקרויות של נפעלה / נפעלו במעמד הקשר . בעשרים וארבעה מקרים ( % 44 ) אלו היו צורות הפסק : כָּל יַעֲלוֹת מִן הָרְקָק נִבְרָאוּ / בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ( ב : 174 ) ; בָּהּנִפְחָתוּפַּחוֹת / בָּהּ נִרְזוּהָרוֹזְנִים ( א : 522 ; צורה זו אינה מתועדת במקרא [ להלן : לב"מ ] ) ; בָּהּ נֶחְשָׂפוּסוֹדוֹת / נִגְלוּהַמַּטְמוֹנִים ( א : 524 ; לב"מ ) ; נִסְקָלוּבָאְבָנִים ( א : 526 ; לב"מ ) ; אָז קָפְצָה עָפְרָה וְנִשְׁבָּעָה בְּיָהּ / עֶלְיוֹן ( ז : 209 ; לב"מ ) ; אִלּוּפָגְעוּבוֹ נִשְׂרָפוּ שַׁדְרַך מֵישַׁ מִגַּחַלְתּו ( ח : 265 ; לב"מ ) ; לֹא נִתָּנָה אֶל עַדְרִיאֵל ( י : 325 ) ; בִּתְשַׁע הָרִאשׁוֹנוֹת נִ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית