4.1.3 ניקוד אות השימוש לפני יו"ד שווּאה

202 | הע ר ו ת ל מ ס ו ר ת ל ש ו ן ח כמ י ם ב א י ט ל י ה הטברני של המקרא . כך למשל בתפילת שמונה-עשרה של שחרית : ש לִישֵינֵי עַפָר . פ לִישֵינֵי עָפָר . ב , מ לִישֵׁינֵי עָפָר . כך בתפילות הקבע במילה ב / ל / יציאת . שחרית של פסח : ש זֶכר לִיצִיאַת מִצְרָיִם . ב , מ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם . ואילו בהגדה של פסח בדפוס שונצינו מנוקדת הבי"ת בצירוף זה בחיריק והיו"ד נשארת עיצורית ומנוקדת בשווא . אולם בדפוס בולוניה תופעה זו אינה מתועדת : ש בִיְצִיאַת מִצְרַיִם ( פעמיים ) . ב , מ בִּיצִיאַת מִצְרַיִם . בתפילות הקבע, בברכת "בונה ירושלים", הניקוד טברני-נורמטיבי אף בדפוס שונצינו : ש וְלִירוּשָלָם עִירְ בְרַחֲמִים תָשוּב . פ וְלִירוּשָׁלָם . ב , מ וְלִירוּשָׁלַם . ואילו באבות ה ה בדפוס שונצינו נשמרת היו"ד העיצורית : "ולא הזיק נחש ועקרב בִיְרוּשָׁלַם [ . . . ] צַר לִי הַמָקוֹם שֶאָלִין בִּיְרוּשָׁלִַם" . בדפוס פאנו, בניקוד הבי"ת בהופעה השנייה של המילה במשנה זו, אנו עדים כנראה לניסיון תיקון כושל : "בִּירוּשָׁלִַם [ . . . ] שֶׁאָלִין בְּירוּשָׁלִַם" . בדפוסי בולוניה ומנטובה לפי כללי הניקוד הטברני :...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית