4. צורות הפסק במעמד הקשר בשירתו של רמח"ל

צ ו ר ו ת ה ה פ ס ק ש ל ב ני י ן נ פ ע ל ב מ ע מ ד ה קש ר | 77 הנמצאות במקרא ; הוא מעניק גיוון עממי דק לצורות המקראיות — שלא כעמנואל הרומי, אשר העדיף להשתמש בצורות הפסק במעמד הקשר במילים שאינן מתועדות בעברית המקרא . השימוש בצורות ההפסק במעמד ההקשר בולט עוד יותר במחזה "לישרים תהלה", שנכתב שש-עשרה שנה אחרי "מגדל עז" . ממרחק הזמן אפשר לעקוב אחר התפתחותו של רמח"ל בשימוש בלשון בכלל ובאמצעי זה בפרט . במחזה "לישרים תהלה" שבע-עשרה היקרויות של נפעלו ונפעלה, ואחת-עשרה מהן ( % 71 ) הן צורות הפסק 22 במעמד הקשר : עַל מֵי יְקָר פַּלְגֵי כָּבוֹד נִטָּעָה / אֶל נַהֲרֵי הָדָר כָּל שָׁרָשֶׁיה ( 1 : 2 ) וּלְחֶלְקְ נִתָּנָה / רָחֵל ( 1 : 2 ) מַעְיָן אֲשֶׁר נֶאְמָנוּ / מֵימָיו וְלֹא יִכְזָבוּ ( 2 : 5 ) כִּי יַחְדָּיו נוֹעָדוּ / לִהְיוֹת לְשִׂכִּים לִי ( 2 : 9 ) כּוֹנֵס בְּקִרְבּוֹאַ בִּלְתִּי נִבְדָּלוּ / עָפָר וְשֶׁמֶן ( 1 : 12 ) נִצָּבוּ / מִי עַל לְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע / נוֹשֵׂא . וּמִי בִּלְתּוֹ ( 2 : 12 ) אֵיכָה נִכְסָפָה / לִלְחוֹ עֲפַר רַגְלֶיך ( 2 : 15 ) וּכְבָר נוֹדָעוּ / שִׁקְרֵי כְזָבָיו ( 1 : 25 ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית