ה מ ר כ י ב ה ע ב ר י ב ד ר ש ו ת ה א י ט ל ק י ו ת ש ל ר ' מ ר ד כ י ד א ט ו | 351 עבריים, כולל תיאורי אופן, מקום וזמן . למשל : "לָה קְוָאלֵי וִידֶירֵנ [ ! ] בִנְבוּאָה" ( אשר ראו אותה בנבואה ; 4 ב 21 ) ; "נֵיל קוָאלֵי דֶרֶ רֶמֶז סִינְיִיפִיקָא" ( אשר בו דרך רמז מסמן ; 9 א 1 * ) ; "קֵי סִי פֶיצֵי פוֹאִי קוֹסִ'י לַדוֹרוֹת" ( שכך נעשה לדורות ; 101 ב 19 ) ; "אֵי קְוֶיסְטוֹלִי אַוֶינֶי מִדָה כְנֶגֶד מִדָה" ( וזה בא להם מידה כנגד מידה ; 126 ב 22 ) ; "קֵי ווֹל דִירֵי מִדוֹר דוֹר, ווֹל דִירֵי כְפִי הַפְשָט אִין אוֹנְיִי דוֹר אֵי דוֹר" ( מה רוצה לומר 19 "מדור דור", רוצה לומר כפי הפשט בכל דור ודור ; 128 ב 5 — 6 ) . לעתים אפשר לעקוב בלשונו של רמ"ד אחר תהליך יצירת תוארי הפועל שנכנסו לאיטלקית היהודית בשלב מאוחר יותר . הביטוי בעוונות , הנפוץ מאוד באיטלקית 20 מופיע תחילה צמוד כינוי קניין בתוך משפט כמעט עברי ( ארמי ) : "אִתְמְשַ יהודית, נֵי לוֹ אֶלֶף הַשִשִי בַעַוֹנוֹתֶינוּ" ( 9 א 22 — 25 ) ; עדיין צמוד כינוי קניין, אך במשפט איטלקי : "קוֹמֵי אֵ'י אוֹגיִי דִי בַעַוֹנוֹתֶינו" ( כמו שהוא היום בעונותי...
אל הספר