2.1 אָנוּ/אֲנוּ

ד פו ס ל י ו ו ר נ ו ש ל ה מ ש נ ה ו מס ו ר ו ת ע מ מ י ו ת ש ל ל ש ו ן ח כ מ י ם | 227 אָנוּ . עם זה יושם לב שהניקוד הזה נפוץ במיוחד בביטויים החוזרים שוב ושוב, כגון "לא מפיה אֲנוּחיין" ( כתובות א ו, ז, ח, ט ) , או "מעידים אֲנוּבאיש פלוני" ( מכות א א ארבע פעמים, ג ) ; ייתכן אפוא שבנוסחות ובביטויים נפוצים שנשחקו באה צורה מעין צורת ההקשר, שנוצרה בהיקש לכינוי המדבר אֲנִי . בכיפ"ס עוד 18 היקרויות בסימון טעם מלעיל אָנוּושמונֶה היקרויות אָנוּ / אַנוּ בלא סימון טעם . הניקוד הזה מתועד עוד בכמה עדים מאיטליה . כך בשני כתבי יד של מחזורים מאיטליה, בהגדה של פסח : במחזור שנכתב באורטונא ק"פ ( 1480 ) , כ"י וטיקן 545 . ebr : אֲנוּ ( שש פעמים ) , שֶׁאֲנוּ . במחזור שנכתב בפירארא רע"ג ( 1513 ) , כ"י וטיקן 328 Rossiana : "לְפִיכַ אֲנוּחַיָּיבִים" . כך גם בתרגום הבשורות מאת יוחנן בטיסטה 67 "אוֹאֲנוּמְקַוִּים לְאַחֵר" ( לוקה 7 , 19 ) ; "אֲנוּמְנַעֲרִיםיונה שנעשה ברומא בשנת 1639 : עֲלֵיכֶם" ( לוקה 10 , 11 ) . אמנם גם : "מַדּוּעַאָנוּוְהַפָּרוּשִׁים צָמִים הַרְבֶּה" ( מתי 9 , 14 ) . הניקוד אֲנוּבאל"ף בחטף פתח...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית