ספר זה נועד לחתום את הסדרה "יהודים בבית המשפט המוסלמי" ועניינו המאה הי"ט,האחרונה לשלטון העות'מאני בארץ־ישראל.
תהפוכות צבאיות ופוליטיות עברו על הארץ באותן שנים: הכיבוש הצרפתי סביב שנת ;1800 שליש מאה לאחר מכן הגיעו,שוב ממצרים,צבאותיו של מחמד עלי,ששלטו במשך עשור.משנסתיים השלטון המצרי והארץ שבה למתכונת של פרובינציה עות'מאנית רגילה,נמשכו והעמיקו בה כיווני המדיניות הריכוזית,שראשיתם באותן שנים.
בשני השלישים האחרונים של המאה יושמה ברחבי האימפריה העות'מאנית מדיניות של רפורמות ")תנזימאת,("שהתבטאה, בין היתר,בניסיון להשוות את מעמד הנתינים הלא־מוסלמים ולחקות מסגרות מערביות נוספות במשפט,בחינוך ובמנהל.כך,למשל,ניתנה החל ב־1867 הרשות ללא־מוסלמים לרכוש נכסי דלא־ניידי ולזכות בכתבי בעלות רשמיים ")קושאן(" על קרקעות. במערכת החינוך הוקמו מוסדות זרים,שהעניקו השכלה במתכונת מערבית,ואשר הבולטים ביניהם היו אלה של חברת "כל ישראל חברים." בתוך ירושלים,שהייתה עדיין מעוזו של "היישוב הישן," גבר והלך ורם של עולים שדמותם,חינוכם ותפיסת עולמם שייכו אותם ל"יישוב החדש."הקהילה היהודית,שנהייתה לעדת הרוב בעיר ברבע האחרון של המאה הי"ט,נזקקה יותר ויותר לבית המשפט המוסלמי לרישומי תעודות בעלות על נכסים,ייפויי כוח או הקמת מספר רב של הקדשים. לכל אלה - ולנושאים רבים אחרים - ניתן ביטוי בכרך זה,שהיקפו לעומת קודמיו הוא ביטוי חיצוני של תופעה רחבה ועמוקה.
ברבע האחרון למאה,שנותיו של הסולטאן עבד אל־חמיד השני,ניכרה מגמה של חזרה מן הרפורמות,אולם ירושלים המשיכה ללבוש פנים חדשות.היא הפכה לבירת מחוז עצמאי ")מתצרפלכ,("נקשרה במסילת ברזל לנמל יפו,ומשהוקמה בה עירייה,נתעצמו תהליכים שונים של התפתחות אורבנית.ירושלים שבה ונטלה מעכו את הבכורה בארץ־ישראל,ועמה גם הקהילה היהודית שבתוכה.לא עוד נתחמו ההתפתחויות על ידי קו החומות שהקיפו את העיר,אלא החלו נבנות שכונות מסביב לה ? והיהודים שמניינם עלה והגיע לכדי מחצית האוכלוסייה,יצאו והקימו עשרות שכונות חדשות,שנשאו שמות עבריים אף בפי השלטונות והאוכלוסייה הלא־יהודית.
התמונה העשירה והמגוונת העולה ממאות התעודות המקוריות,אשר זוכות כאן לחשיפה ראשונה בעברית ובכלל,שופכת אור חדש על חיי היהודים בינם לבין עצמם, בקרב חברתם המוסלמית ובתוככי המדינה העות'מאנית בטרם עברה מן העולם לבלי שוב.
אל הספר