ד. בית הכנסת

עמוד:64

בתפקיד את האיגרת החוקית ובה הצהיר שאורכו [ של בית הכנסת ] הוא 58 אמה ורוחבו 45 אמה וגובהו 13 אמה על פי הבדיקה . עלה הצורך , מתוך ציות לצו הנעלה , [ שנפנה לשם ] ואכן פנינו עם המושל הנזכר לעיל ובדקנו אותו ומצאנו , כי אין תוספת באורך וברוחב [ על המידות המקוריות ] וכי בית הכנסת שלהם [ בנוי ] במתכונתו הקודמת [ דהיינו ] ארבעה קטעים במקום אחד , ברם , הפתח הישן היה סתום ולכן נפתח פתח אחר לידו , אחדות מתקרות העץ בנויות אבנים על פי הצורה המקורית ויש בו כיפה גבוהה יותר מאשר היה בעבר . אשר לקטע השני , תקרתו [ בנויה ] מאבן במתכונת הישנה , אולם הוא גבוה יותר וצורתו היא חדשה . [ אשר ל ] קטע השלישי , הרי שמעל לתקרה הישנה ישנה תקרה אחרת חדשה , שהיא רחבה יותר מהישנה . אשר לקטע הרביעי , הרי שבנו את קירותיו וסימנו עליהם את [ צורת ] האבנים [ של הגג , [ אולם [ המלאכה ] לא הושלמה וחלונותיו רבים יותר מנבמבנה ] הראשון והם צופים על המאפייה שלהם ומקומות [ מגורי ] הם . שאלנו אותם [ על כך ] ואז הם ענו , שתקרות עץ בירושלים הנאצלת הם עניין בעייתי המחייב הוצאות מרובות ומטלות , ולפיכך הושג היתר מקודמנו לנבנות ] תקרות אבנים ונהדבר ] אף רשום בפנקס הבדיקה הקודמת ] . דבר זה ] אינו מזיק לאחרים ואף אחר לא התלונן נגדנו , והואיל והעצים צריכים תמיד לשיפוץ והוצאות וללא צו נעלה ח'דיוי אין אנו יכולים לשפץ . לכן בכל עת אנו זקוקים לצו נעלה ובכך תקצר ידו של אדוננו [ לעשות דברים אחרים ] ונוסף לכך מצבנו לא מאפשר לנו לשפץ [ בכל עת . [ אשר על כן עשינו את התקרות מאבן , היות שאין לנו שותף בבית הכנסת כמו , למשל , כנסיית העדה הנוצרית ובינינו לא קמה מחלוקת [ כמותם . [ לכן הרהבנו עוז ל [ בנות ] תקרת אבן . הם גם אומרים כי ליהודים אין על מי להישען ואין להם אלא רחמיה וחמלתה של המדינה המצרית הישרה הזו , [ ומוסיפים ואומרים : [ בהתאם לשיעור חולשתנו שיפצנו את בית הכנסת במידת האפשר . הסמכות לצוות היא לכבוד אדוננו רב החסד . זהו זה הדין והחשבון ודברי עדת [ היהודים . [ לפיכך עלה הצורך שנגיש עתירה זו לכבודכם על [ כל ] מה שאירע והיינו עדים לו , כלומר על השיפוצים בבית הכנסת הנזכר והאופי שלהם על דרך הסיכום . הסמכות לצוות נתונה לכבודכם . במקור : "קבה . " במקור נכתב בטעות "פורן" במקום . "ps" רסתם בספרו אל אצול , , 4-3 עמ' , 26-24 העתיק תעודה המקבילה לזו שלנו , שהופנתה על ידי הקאדי של ירושלים למושל מצרים ומילה זו מופיעה אצלו בצורת : " חאקורתהם . " המילה "האבודה , " פירושה : גן ירק , כלומר , גן הירק שלהם . דוגמה לכך ראה בכרך המאה הט"ז , תעודה . 76 במקור : "אל טאיפה אל עיסויה . " והכוונה לכנסיית הקבר , שבה מחזיקות העדות הנוצריות השונות .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר