ז. מס גולגולת

עמוד:79

ז . מס גולגולת גביית מס הגולגולת , הג'זיה , מן היהודים ומן הנוצרים כאחד , הייתה אחד מקווי האפיון של סמכות הקהילה והעומדים בראשה כלפי בני עדתם וכלפי השלטון . השלטון העות'מאני שראה בגביית מס הגולגולת את אחד מתפקידיו המרכזיים הקצה לכך כוח אדם ומשאבים דרך קבע ושילב במערכת הגבייה את האחראים לכל קהילה , שנחשבו לצורך זה חלק מן המנגנון הכללי . למרות שמוסד זה התקיים מראשית האסלאם ועל פי נוהל שחזר על עצמו מדי שנה בשנה , לא נגבה מס הגולגולת אלא לאחר שנתפרסם צו ראשי באיסתנבול . הצו לגביית מס זה לשנה נתונה היה מתפרסם בסוף השנה ההג'רית שלפניה , אך בפועל , כפי שעולה מן הדוגמה שהבאנו ( תעודה מס' 32 א , ( לא נערך המנהל בירושלים לביצועו , אלא לאחר שחלפו כשלושה חדשים מתאריך הפרסום המקורי באיסתנבול . ראש הפלך של דמשק , שירושלים הייתה כפופה לו , נתמנה כאחראי על ואליו הועברו מסמכי החיוב כולם , בין אם האמור בתושבי קבע ובין אם בתושבים זמניים ובעובדי אורח . משנשלחו במרוכז למחוזות השונים הסתבר כי כ 5 , 400 חייבי מס זה היו במחוז ירושלים ( שכלל גם ריכוזים נוצריים גדולים , כגון , בית לחם , ( והם נחלקו במדויק לשלוש דרגות מס כמסורת האסלאם : גבוהה , בינונית ונמוכה . גובה החיוב לגבי כל דרגה היה משתנה במרוצת הדורות ביחס לשינויים שחלו בשערי המטבע הרשמיים באימפריה כולה , וכך , למשל , בשנת 1807 הגיע החיוב ל 6 , 12 ו 3 גרושים לשנה , בהתאמה ובתשלום אחד . רק עניים מרודים וחסרי כול היו פטורים מתשלום זה לחלוטין , ואילו בעלי הדרגה הנמוכה של המס היו רשאים לשלמו בארבעה תשלומים . ברור היה לכול , כי מבחנה של מערכת הגבייה היה בהתאמת מספר החיובים לאנשים שגובה הכנסתם התאים לדרגות שנקבעו , ובמניעת ניסיונות התחמקות בתואנות שונות — ואת אלה , כמובן , היה על ראשי הקהילה למנוע . היו שטענו לפטור בשל מעמדם ( אנשי דת ומתורגמנים , ( מצבם הבריאותי ( נכים וחולים כרוניים ) או השתייכותם לכפרים במעמד מיוחד ( כפרי וקף או הכנסות שנועדו ליחידות צבא ולמושלים בדרגות שונות . ( ההתחמקות מתשלום נעשתה לעתים ביזמת החייבים במס ( בריחה ממקום מגוריהם והסתתרות עד יעבור זעם ) ולעתים ביזמת בעלי הון ומעמד ז לעניין מ 0 הגולגולת ושיטות גבייתו ראה פירוט בכרך המאה הי"ח , עמי . 71-70

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר