|
|
עמוד:38
זלמן מארכו בן יאקוב האשכנזי , מיופה כוחה של עדת היהודים האשכנזים בירושלים הנאצלה והציג את הצו הנעלה וביקש לרשמו בפנקסי בית הדין השמורים . כן ביקש לבדוק ולבחון את ה"חצר" הנזכרת כדי להוכיח את חורבנה וגבולותיה והיותה זקוקה לבנייה מחדש [ וזאת ] על מנת שיתיר לו אדוננו השופט השרעי הנזכר לבנותה מחדש כפי שהותר לו על פי הצו הח'דיוי . אדוננו השופט השרעי הנזכר נענה לבקשתו ומינה מטעמו את כותבו העני [ ממעש של מסמך זה , [ מתורגמנו הסייד ח'ליל ביי אל צאלח , המביא הראשי [ לבית הדין ] אבן חסין אע'א אסלאמבולי , הג'וקדאר שלו , עלי בן עבד אללה והאג' עת'מאן נמר הבנאי הראשי בירושלים הנאצלה כעת . הם בדקו ובחנו את הבניין הנזכר בנוכחות אדוננו ... הסייד החאג' מחמד טאהר אפנדי אל חסיני המופתי בירושלים הנאצלה , והנכבד ... אחמד אע'א בא כוחו של מושל ירושלים הנאצלה ואחרים זולתם . ה"חצר" נמצאה חרבה , מלאה בעפר , קמרונותיהי י משלושת צדיה הרוסים והם קמרון [ בגובה ] שתי קומות תחתונה ועליונה ויש להרסם ולכנותם מחדש . אשר לצד המערבי הרי הקומה אשר מעל לחנויות [ היא ] הרוסה לחלוטין ואין כל שריד לקמרונותיה . הבנאי הראשי הנזכר מדד את אורכה בצדה המערבי מדרום לצפון , מהמערה ועד לבית בניו של אבו עכר , והוא הגיע ל 53 . 5 אמה , ומצד מזרח מהמערה ועד לבית בניו של נמר הגיע ל 45 אמה . הוא מדד [ גם ] את רוחבה ממערב למזרח והוא הגיע ל 45 אמה גם כן , וגובה קשתותיה 11 . 5 אמה [ כל המידות הללו נעשו ] על פי אמת הבנייה . כן נמצא , כי גובל בה ממזרח ביתם של בני נמר וכך גם מצפון בתיהם של בני נמר וביתם של בני אבו עכר , וממערב הדרך ההולכת ומדרום המערה אשר הרב הנזכר טען שהיא שייכת ל"חצר" ולא הוכיח זאת כעת , אלא [ הדבר ] נותר [ לאימות ] בזמן [ שתיערך ] חקירה ובדיקה . בצד זהו הרב אברהם שלמה זלמן צורף אביה של משפחת הסלומונים , שפעל רבות למען בניית חצר החורבה והיה אחד ממנהיגי הפרושים בירושלים . וראה עליו אצל סלומון , שלשה דורות , עמי ; 89-18 גראייבסקי , מגנזי , ה , עמי ד-ו ; פרומקץ וריבלין , תולדות , ג , עמי ; 180 מנדלבוים , עשרה דורות , עמי ; 256-255 , 18-17 , 7 לונץ , ירושלים , ה , עמי , 218-217 ; 234-231 שם , , £ - עמי ; 246-243 , 224-222 גראייבסקי , זכרון , א , עמ' ; 8-7 טריוקס ושטינמן , ספר מאה שנה , עמי ; 136-123 בק , מגנזי קדם , עמ' ; 88-83 אדן , ר' זלמן צורף , עמי . 23-22 וראה גם תעודה מסי . 26 את כתב שליחותו של הראש"ז למצרים לבקש היתר לשפץ את החורבה ראה : גראייבסקי , מגנזי , ב , עמ' ר-ה . וראה את כתב ההתקשרות משנת תק"ף ( 1820 ) של ראשי הקהילה הספרדית עם הרב שלמה זלמן שפירא להשיג צו בנוגע לשיפוץ החצר . 7 במקור : '' סג'ל . 8 שהוא , בפי שעולה מסיום המסמך , מחמד אל חיאלדי . 9 במקור : "מעמאר באשי 10 . " במקור.- "מ 1 נסלם . " ו ו במקור : "עקד , " שהיא הקשת ה"קושרת" את הקיר והתקרה זה לזו וירצרת בדרך זו את צורת הקמרון המסורתית . על הקמרונות השונים בבנייה הערבית לתקופותיה ראה : קרויאנקר , אדריכלות , עמי 12 . 262-261 , 173 , 76 המעתיק הערבי שגה כשכתב "קאטיך במקום " קאתיך לציון גובהו של הקמרון כגובה שתי קומות . 13 במקור : "ד'ראע אל בנאא , " שהוא ככל הנראה זהה ל"דיראע אל מעמאריה / שמירתו הסטנדרטית במאה הי"ט הייתה 75 ס"מ . ראה פירוט רב בערך El , ?? Dhira-
|
|