ל . ערבויות תנאי חשוב לקיומן של עסקאות מסחריות חשובות היה העמדתה של ערבות אישית על מנת להבטיח את ערכו של הכסף או חפצי הערך הנוגעים בדבר . כך היה כאשר יהודי מירושלים מסר ליהודי אחר צרור של פנינים בשווי 5 , 000 גרוש שנועדו למכירה באסתנבול . כדי להבטיח שלא יאבד רכושו זה ערב יהודי שלישי בירושלים לסחורה . בחלוף שנה וחצי תבע בעל הפנינים את התמורה או את החזרתן לו . משחלפו עוד חודשים מספר ודבר לא נעשה הובאה הפרשה לבירור בפני הקאדי . התברר , כי צרור הפנינים , אכן , היה בדרכו חזרה מאסתנבול לירושלים , אך הוא נותר בדמשק בגלל ניתוק הדרך לירושלים שנגרם בשל מסע צבאי שיצא מדמשק בראשית שנות העשרים של המאה . בקיץ שנת 1822 חזרו השקט והביטחון על כנם , הדרך מדמשק לירושלים שבה ונפתחה , אך הבעלים של הפנינים סירב עתה לקבלן בתואנה כלשהי . משהתבררו עובדות אלה בפני הקאדי הוא פטר את הערב מהתחייבותו והורה לבעלים לקבל חזרה לידיו את הפנינים ( תעודה מס' . ( 627 הפנינים הללו נתפסו כפיקדון ולא כהלוואה , כפי שוודאי טען בעל הפנינים משבוששה מכירתן להתבצע . אם כך הדבר בעסקאות בין יהודים לבין עצמם , קל וחומר בין יהודים למוס...
אל הספר