ב. נכסי הקהילה

ב . נכסי הקהילה חובותיהם של יהודי ירושלים , שתפחו במאות הי"ז והי"ח , הביאו את הקהילה למצב של פשיטת רגל . הסדרים כספיים ומנהליים שונים נעשו במחצית הראשונה של המאה הי"ח על מנת להבטיח לנושים פירעון הדרגתי של הקרן ולאפשר לבעלי החוב המשך תפקוד במערכת הקיימת בירושלים . קשה מכול נפגעו בני הקהילה האשכנזית , שנאלצו לפנות את העיר ( או אם שבו אליה מאוחר יותר — להסתיר את שיוכם לקבוצה זו ) משלא יכלו לכבד אף את ההסדרים הכספיים שהושגו בגינם ( על כך עמדנו בהרחבה בכרך המאה הי"ח , הן בפתח הדבר הן בפרקי הכרך השונים . ( אחת התוצאות של הסתלקות האשכנזים מירושלים הייתה נטישתה של "חצר האשכנזים , " דהיינו חצרו של די יהודה החסיד , שנחרבה . במאה הי"ט שבה וגדלה בהדרגה הנוכחות האשכנזית בעיר , ולכן לא ייפלא כי כבר בשלב מוקדם של מאה זו החלו נציגי הקהילה האשכנזית לתבוע במפגיע , כי יקבלו שוב לידיהם את השטח של "חצר האשכנזים" ושרידי מבניו להלכה ולמעשה . כדי לברר את העובדות לאשורן פנה הקאדי אל נכבדי הקהילה המוסלמית שהעידו כי , אכן , השטח הוא רכוש של היהודים , שמאז נטישתו במאה הקודמת הוא "חרב וחסר תועלת . " בהסתמך על עדוי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי