מחבר: שמואל הוגו ברגמן

שנת ההוצאה: תשי"ג - 1953

מילות מפתח: פילוסופיה נאו-אפלטונית; לוגיקה; פילוסופיה של המדע; פילוסופיה מקראית; פילוסופיה; פילוסופיה ניאו-אפלטונית; פילוסופיה נאו אפלטונית; נאו-אפלטוניזם; ניאו-אפלטוניזם; נאו אפלטוניזם; ניאו אפלטוניזם; אפלטוניזם; אפלטוניסם; היגיון; הגיון; תורת ההיגיון; תורת ההגיון; תורת-ההגיון; תורת-היגיון; מדע (פילוסופיה); פילוסופיה

בהקדמה מצביע המחבר על-כך שהתפתחות תורת ההיגיון היא טכנית בעיקרה. בפיתוח התחשיבים ההגיוניים ובהעמקת היסודות הפילוסופיים לא התווסף הרבה מימיו של אריסטו. עם התפתחות הטכניקה של תורת ההיגיון נוצרה הפרדה בין שני זרמים בתוכה: הזרם הפילוסופי והזרם המתמטי הסמלי.
מגמתו של המחבר להביא לידי סינתזה של שני הזרמים שבהתפתחות מדע הלוגיקה. ה
ספר נחתם במפתח שמות ומונחים. אל הספר

נושא/נושאים: , כתובים

תוכן הספר:

• מבוא לתורת ההיגיון

• תוכן העניינים

• פרק ראשון: יסודות

• (א) מהות תורת ההיגיון

• (ב) תורת־ההיגיון והמדע של המדעים. הלוגיקה הצורנית

• (ג) הלוגיקה התוכנית

• (ד) הלוגיקה התוכנית אצל קאנט

• (ה) הלוגיקה התוכנית אצל היגל

• (ו) התלות ההדדית בין תורת־ההיגיון הצורנית והתוכנית. טרנדילנבורג ודרוביש

• (ז) הלוגיקה התוכנית אצל הוסרל

• (ח) השפה ותורת־ההיגיון. הנומינאליזם

• (ט) הספקנות לגבי השפה

• (י) מאמציו של לייבניץ למען שפה הגיונית אידיאלית

• (יא) תורת הריבוי הכללית. התחשיב נטול־התוכן

• הערות לפרק הראשון

• פרק שני: המושגים והשמות

• (א) המשפט והמושג

• (ב) השם, פעולת הדימוי, המושג. הפונקציה המשפטית

• (ג) התוכן של המושג

• (ד) המושג והמושא שלו

• (ה) ההיקף של המושג

• (ו) חילוקי־דעות בנוגע להגדרת ההיקף

• (ז) שם־יחיד, שם פרטי ושם כללי, התיאור

• (ח) האינדיבידואל. לתולדות הבעיה

• (ט) הבעיה של האישיות כבעיה הגיונית

• (י) התפקיד ההגיוני של עקרון האישיות. זהות ושוויון

• (יא) קביעת האישיות היא מבחינת תורת־ההיגיון פעולה שרירותית

• (יב) מושגים מוחשיים ומושגים מופשטים

• (יג) הבדלים פסיכולוגיים בין הדימויים

• (יד) היחס בין ההיקף והתוכן של המושג

• (טו) שעבוד וכייל. מושגים כוללים־מהותיים ומושגים כלליים־מקריים

• (טז) החלוקה והסיוג

• (יז) המין הנמוך ביותר והסוג העליון

• (יח) העניינים הכוללים

• (יט) המושג של המין במובן המדויק האריסטוטלי. חוק ההיקבעות של מימון

• (כ) ההגדרה

• (כא) ההגדרה כהגדרת הסימן

• (כב) היחסים

• (כג) חלוקת היחסים

• (כד) היחסים הפנימיים והיחסים החיצוניים

• (כה) היחס והקביעה היחסית. ביקורתו של מור לגבי תורת היחסים הפנימיים

• (כו) ההתאמה האיסומורפית

• הערות לפרק שני

• פרק שלישי: המשפטים

• (א) הבחנות יסודיות

• (ב) איכות־המשפט. חלוקת המשפטים לחיוביים ושליליים

• (ג) המשפט הישותי

• (ד) פירוש הישות בלוגיקה המתימטית

• (ה) ההתאמות ההגיוניות של הצורה הפרידיקאטיבית 'א' הוא ב"

• (ו) משפטי היחס

• (ז) השלילה בתחום השיפוט והשלילה בתחום המושג. מושגים סותרים ומושגים הפכיים

• (ח) המשפטים המכונים 'משפטים אינסופיים'

• (ט) חלוקת המשפטים לפי האופניות. תורתו של אריסטו

• (י) האופניות של השיפוט במצטרפת לאופניות של ההוויה

• (יא) המשפטים המורכבים

• (יב) שקילויות בין המשפטים המורכבים. הכלל של די מורגאן

• (יג) המשפטים הנקראים 'חיוביים כלליים'. משפטי־תלות ומשפטי־תנאי

• (יד) חוקי החשיבה העליונים. משפט־הזהות

• (טו) השלילה של המשפט והסותר של המשפט

• (טז) חוק הסתירה. פירושו הלוגי והפסיכולוגי

• (יז) חוק הסתירה

• (יח) טענות נגד חוק הסתירה

• (יט) הסתירה כאמצעי־ביטוי. השכל האינסופי והשכל הסופי

• (כ) חוק השלישי־הנמנע

• (כא) טענות כנגד חוק השלישי־הנמנע

• (כב) ארבעת התנאים החלים על המשפט הסותר. משפטים סותרים ומשפטים שאינם סובלים זה את זה

• (כג) הגדרת משפטים סובלים זה את זה ומשפטים שאינם סובלים זה את זה על פי בולצאנו

• (כד) משפטים נוספים לעניין תורתו של בולצאנו

• (כה) השוואת שני המושגים של משפטים הסובלים זה את זה או אינם סובלים זה את זה

• (כו) פונקציות האמת

• (כו) הטאוטולוגיה והמשפט הסותר את עצמו

• (כח) ההנחה של האכסטנסיונאליות

• (כט) החלוקה המסורתית של המשפטים ההחלטיים (הקטיגוריים)

• (ל) תיאור המשפטים ההחלטיים על-ידי העיגולים של אוילר. הכימות של הנשוא

• (לא) על היחס ההדדי של ארבע הצורות המסורתיות של המשפט ההחלטי. הריבוע של בואטיוס

• הערות לפרק שלישי

• פרק רביעי: ההיקשים

• (א) עיונים כלליים

• (ב) היסקים לא־אמצעיים

• (ג) גרירת [א] המשפטים וכללי ההיסק

• (ד) ההיקש המסורתי. עיונים כלליים

• (ה) הכללים המשותפים לכל ההיקשים

• (ו) התמונות והאופנים של ההיקש

• (ז) התמונה הראשונה וכלליה. המשפט 'על הכל ועל לא־מאום'

• (ח) התמונה השנייה של ההיקש

• (ט) התמונה השלישית של ההיקש

• (י) התמונה הרביעית של ההיקש

• (יא) הדגמת ההיקש על־ידי העיגולים של אוילר

• (יב) היקשים לקויים והיקשים מורכבים

• (יג) הרידוקציה של ההיקש. השלישיה שאינה־מתלכדת

• (יד) תורת־ההיקשים של ברינטאנו

• (טו) מסקנותיו של ברינטאנו לגבי ההיסקים שאינם־אמצעיים

• (טז) ההיקשים משתי הקדמות בתורתו של ברינטאנו

• (יז) סיכום תורתו של ברינטאנו

• (יח) התחשיב הלוגי של שלמה מימון וסמליו

• (יט) טענות כנגד ערך ההיקשים ותוקפם

• (כ) היסקים לא־היקשיים: (1) היסקי־היחס

• (כא) היסקים לא־היקשיים: (2) האופן המחייב והאופן המבטל

• (כב) היסקים לא־היקשיים: (3) ההיסקים הלימאתיים. מה־נפשך ?

• פרק חמישי: האינדוקציה

• (א) האינדוקציה אצל אריסטו כאינדוקציה שלמה

• (ב) האינדוקציה החסרה

• (ג) האנלוגיה

• (ד) בעיית האינדוקציה והאנלוגיה כבעייתו של דוד יום

• (ה) נסיונו של ג'. ס. מיל לבסס את האינדוקציה על עצמה

• (ו) ביקורת תורתו של מיל

• (ז) תורת האינדוקציה של פראנץ ברינטאנו

• (ח) ביקורת תורתו של ברינטאנו. ההיסק האינדוקטיבי וחשבון־ההסתברות

• (ט) תורת האינדוקציה של י. מ. קיינס

• (י) גזירת שתי הדרישות של קיינס מתוך 'חוק צמצום גורמי־השינוי שאינם־תלויים'

• (יא) ביקורת תורתו של קיינס

• (יב) תורת האינדוקציה של רייכנבאך

• (יג) ביקורת תורתו של רייכנבאך

• (יד) תורתו של קארנאפ על האינדוקציה

• (טו) בעיית האינדוקציה והנחת השכלנות של העולם

• (טז) סתירת טענותיו של יום על־ידי וייטהד

• (יז) חוק החוקיות הכללי והאינדוקציה הפרטית

• (יח) בעיית האינדוקציה כבעיית המיתודה

• (יט) כללי החקירה האינדוקטיבית לפי ג'. ס. מיל

• (כ) שינוי הצורה של כללי מיל על־ידי רייט [א] וברוד [ב]

• (כא) שימוש לא־ישיר בדרכי ההתאמה וההבדל

• הערות לפרק חמישי

• פרק שישי: הלוגיקה והממשות

• (א) הבעיה

• (ב) לוגיקות שאינן בנות־השוואה

• (ג) עיקרי הלוגיקה בעלת שלושה הערכים

• (ד) הלוגיקות הלא־אריסטוטליות

• (ה) התפיסה ההסכמית של תורת־ההיגיון

• (ו) היסוד המשותף שבכל שיטות ההיגיון

• (ז) הזיקה האונטולוגיה של הלוגיקה —בעיה מדומה ?

• (ח) חוקי טבע וחוקי הלוגיקה. חוקי הלוגיקה כחוקים של כל עולם אפשרי

• (ט) הלוגיקה היא אונטולוגיה

• מפתח השמות

• רשימת המונחים

עמודים:

א  ג  ד  ה  ז  ח  ט  י  יא  יב  1